חובת פרסום הערך הקלורי של המנות הנמכרות במסעדות ובתי הקפה, שמקדם שר הבריאות יעקב ליצמן, נחשבת בעיני המסעדנים לגזירה קשה, ואלו מתכוונים לצאת למלחמה נגדה.
כזכור, משרד הבריאות הגיש לפני כשבועיים טיוטת תקנות לאישור ועדת הבריאות בכנסת, שעל פיה יחוייבו בתי עסק המפעילים לפחות 5 סניפים לפרסם בתפריט את הערך הקלורי של כל מנה.
לפי הערכות מסעדנים, עלויות סימון התפריטים יגיעו לעשרות אלפי שקלים ברשת מסעדות קטנה, ולמאות אלפי שקלים ברשת גדולה, וכן שהתקנה - באמצעותה משרד הבריאות מנסה להילחם בתופעת ההשמנה - אינה מעשית, ועלולה להוביל לתביעות ייצוגיות רבות נגדם, כך שבסופו של דבר המהלך יפגע בתעשייה.
בשבוע שעבר נפגשו נציגי המסעדנים עם שר הכלכלה ח"כ אלי כהן (כולנו), ולדבריהם הוא הבטיח כי יבדוק את הנושא בכללותו.
טל נחמיה, מנכ"ל רשת המסעדות האסייתיות ריבר, אומר לעיתון 'כלכליסט': "החוק נחמד, אבל צריך להבין שמסעדנות זה לא מדע מדויק. אנחנו לא מפעלים ולא פסי ייצור. אנחנו לא נגד החוק, אבל צריך לעשות את זה נכון. מסעדה לא יכולה להיות מדויקת בכמות. הטבח הוסיף עוד קצת רוטב או מיונז וכבר הערכים התזונתיים השתנו ונהיה חשופים לתביעות משפטיות. זאת הבעיה הגדולה".
מי שכבר מיישמת את המהלך, עוד לפני שהוא מחויב בחוק, היא רשת מקדונלד'ס ששר הבריאות ליצמן כזכור מתח עליה ביקורת עם הביטוי "מקדונלד'ס-אאוט". בשנים האחרונות היא מסמנת את הערך הקלורי והתזונתי על המוצרים, כולל כמות השומנים, השומן הרווי, הסוכרים, הנתרן ושאר הרכיבים.
בכיר באחת מרשתות המזון תוקף את ליצמן ואומר ל'כלכליסט': "אם כולם יצטרכו לסמן קלוריות, התוצאות יהיו מטורפות. תהיה פה פגיעה קשה בהכנסות של התעשייה. הסימון הוא הכרחי, אבל אם משרד הבריאות היה עושה את זה נכון ומחייב סימון הרכיבים, כמו נתרן, סוכר ושומן, זה היה מכריח רשתות מזון ומסעדות לשפר את המנות ואנשים היו מפסיקים להזמין את המנות עתירות הנתרן. אם כבר עושים מהלך כזה, רצוי לדרוש לבדוק את הפרמטרים הבאמת חשובים ולא רק ערך קלורי".
מסעדן אחר דווקא מצדד במהלך החדש: "כולם ינסו להימלט מזה בטענה שאי אפשר, ושזה לא ישים ולא אמיתי. אבל זה שטויות. פשוט צריך לעבוד קשה. בסוף יגלו שהמנה המוקפצת עם שני עלי ברוקולי מגיעה ל־1,500 קלוריות ויש בה נתרן כמו בים המלח. אני מפחד מהתוצאות, וכך גם כולם. אבל לילדים שלנו, שאוכלים במסעדה אסייתית, מגיע לדעת מה יש בכל אחת מהמנות, שילמדו בגיל צעיר להסתכל על הרכיבים והקלוריות".
ממשרד הכלכלה נמסר, כי המדיניות שלו היא "להפחית את הרגולציה ולהקל על העסקים הקטנים והבינוניים בכלל ובתחום המסעדנות בפרט. לאחר שיוזמת משרד הבריאות תועבר אלינו, נגבש את עמדתנו".
תגובת משרד הבריאות: "לפי נתוני משרד הבריאות אחוז האוכלים במסעדות הכפיל את עצמו ויותר בעשור האחרון. סימון קלוריות במסעדות נועד לשפר את האוריינות הבריאותית של האוכלוסייה. באשר לטענה שמדובר בעלות גבוהה - מסעדות רשת מקיימות תפריט קבוע ואחיד ועל כן אין בעיה לבצע חישוב של הרכב תזונתי בתוכנה מוכחת של משרד הבריאות. מדובר בהוצאה חד־פעמית לא גבוהה, ויש אפשרות לסטייה של 20%. בניו יורק קיים שנים רבות סימון קלורי במסעדות לשביעות רצון הציבור, שרוצה לדעת גם את המחיר הקלורי של הארוחות שלורק מנה שקיימת מעל 30 יום בתפריט תחויב בדרישה".