אאא

בשבועות אלו אנו קוראים על בניית המשכן וכליו ועל הכנת בגדי הכהונה בידי "חכמי לב", שעליהם נאמר "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה". מפסוק זה למדו חז"ל במסכת ברכות (נה,א) כלל חשוב, "אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה". והתמיהה בעניין זה מפורסמת, מהיכן הגיעה לאדם החכמה הראשונה אם לא מהקב"ה.

התשובה לעניין זה נמצאת בדברי רבינו יונה על המשנה באבות (ד,א) "בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם". וז"ל: "אמרו חכמי האומות כי היודע כל החכמות אם אינו אוהב החכמה אינו חכם אלא טיפש הוא אחר שאינו אוהב החכמה כי היא הדעת. אך האוהב אותה ומתאווה אליה אף על פי שאינו יודע כלום הרי זה נקרא חכם שעל כל פנים תשיג אל החכמה האמתית ודעת אלוקים תמצא". נמצא אפוא שכוונת חז"ל במסכת ברכות הייתה שבקשת החכמה והדעת היא התנאי הבסיסי על מנת שהקב"ה יעניק מחכמתו לאדם.

לבקשת החכמה נתקנה הברכה הראשונה בתפילת שמונה עשרה שנועדה לבקשת צרכים, לפני הבקשות לתשובה ולגאולה לרפואה ולפרנסה וליתר הצרכים הפרטיים והציבוריים. החכמה היא הבסיס שעליו עומד הכל, כדברי חז"ל "דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית".

רבות מדובר על המחלוקות השוררות במחננו ועל הצורך באחדות ובשלום בין המרכיבים השונים של הציבור החרדי, אולם התבוננות על המאבקים הללו מעלה את ההבנה שהבעיה חריפה ביותר איננה חילוקי הדעות וחוסר ההסכמה, אלא הרדידות והשטחיות הבאים לידי ביטוי על כל צעד ושעל מכלל המרכיבים של הציבור.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בעיניים שטחיות, ההבדל העיקרי בין אנשים וקבוצות הוא בעמדה שהם מחזיקים בה, ועל כן אנשים נחלקים לפי השקפת עולמם, לפי עמדתם הדתית, החברתית, הפוליטית, המדינית, הכלכלית וכיוצא בזה. אולם בעיניים מעמיקות, ההבדל החשוב יותר הוא בין שטחיות ורדידות לבין חקירה והעמקה, ולכן החכמים ימצאו שפה משותפת גדולה יותר עם חכמים בעלי עמדה הפוכה לחלוטין משלהם, מאשר עם אנשים שטחיים בעלי עמדה זהה לשלהם בכל דבר ועניין. שלמה המלך החכם מכל אדם הרחיב בעניין זה במגילת קהלת, אולם באופן תמציתי ניתן להביא את הפסוק "וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ" (קהלת ב,יג).

עלינו להבין, שהדבר המסוכן ביותר עבורנו איננו לא מיעוט תורה ולא חוסר יראת שמים, לא מידות רעות ולא חוסר צניעות וכיוצא בזה, למרות שבוודאי כל אלו הם דברים חמורים ביותר שעלינו לדאוג מהם ולהיזהר מהם. הדבר המסוכן והחמור ביותר לעתידנו מכל הבחינות זו הרדידות והשטחיות, שהרי ללא דעת אין מקום לא לתורה ולא ליראת שמים ולא למידות טובות, כמו ששנינו "אֵין בּוֹר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד" (אבות ב,ה). גם הרמח"ל בהקדמתו ל"מסילת ישרים" מבאר שחסידות היא חכמה גדולה הדורשת עיון והעמקה, ועל כן הוא מתאר מציאות שבה "תולדות המנהג הזה רעות מאוד לחכמים ולבלתי חכמים, כי גורם שמאֵלה ומאלה יחסר החסידות האמיתי, ויהיה יקר מאוד למצוא אותו בעולם: כי יחסר לחכמים למיעוט עיונם בו; ויחסר מן הבלתי חכמים למיעוט השגתם אותו".

יהי רצון שנדע ונשכיל להרחיק מתוכנו את הרדידות ואת השטחיות, ולחנך את בנינו ותלמידינו לבחון כל דבר לעומקו, ואז נזכה לראותם גדלים בתורה ביראת שמים במידות טובות ובדעות נכונות.