שני אנשים אשר חלו במחלה קשה, חלקו את אותו החדר בבית הרפואה... מיטתו של האחד הייתה סמוכה לחלון והשני שכב בצדו האחר של החדר. בשל מצבם הם היו מרותקים למיטותיהם בלא יכולת לקום.
מידי יום בצהריים, כאשר היו מושיבים את החולה במיטה שליד החלון כדי שיוכל לאכול, הוא היה מתאר לשותפו לחדר את כל מה שרואה מבעד לחלון.
החולה ששכב במיטה השנייה הקשיב בקשב-רב לתיאוריו של חברו, והיה מתמוגג מהפעילות והצבע של העולם שבחוץ - דרך החלון נשקפו אגם עם ברבורים, ילדים השיטו את סירות הצעצוע שלהם, אנשים הסתובבו וצחקו, פרחים בשלל צבעים, באופק ניתן היה לראות את קו הרקיע... התיאורים הללו עוררו אותו מחוליו, הוא היה עוצם את עיניו ומדמיין את העולם שבחוץ...
לאחר תקופה החולה במיטה שליד החלון נפטר ואחרי כמה ימים פנה החולה ששכב במיטה שליד ושאל: "האם אוכל לעבור למיטה שליד החלון?" "בשמחה" אמרה האחות והעבירה אותו למיטה שליד החלון.
שמח האיש שמחה גדולה ולאט לאט, בכאב רב, הוא הרים את עצמו על מרפקיו וניסה להביט, לראשונה מזה הרבה זמן, בעולם האמיתי שבחוץ, הוא הגיע אל החלון אך להפתעתו, ראה קיר לבן ואטום.
כשהגיעה האחות בשנית אמר לה החולה: "החלון הזה אטום! שותפי לחדר נהג לתאר לי דברים נפלאים שהיה רואה מהחלון, וכל מה שאפשר לראות מהחלון הוא קיר לבן...!"
האחות, הביטה בו בחמלה והשיבה: "שותפך המנוח היה עיוור, ואפילו את הקיר הלבן הוא לא היה יכול לראות..."
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על כך, שמשה רבנו מבקש מהקב"ה לסלוח לעם ישראל על חטא העגל וכשהקב"ה מתרצה וסולח, מנצל משה את ההזדמנות ואומר "אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכיך" מסבירה הגמרא במסכת ברכות, שמשה רבנו שואל את הקב"ה, איך זה שיש צדיקים שרע להם ורשעים שטוב להם, אולי הקב"ה יוכל להסביר לו את דרכיו ואת הדרך שבה הוא מנהל את העולם?
והקב"ה אומר לו "גם את הדבר הזה אעשה כי מצאת חן בעיני... אני אעביר כל טובי על פניך... הנה מקום איתי ונצבת על הצור... ושכותי כפי עליך... וראית את אחורי ופני לא יייראו".
ישנו הסבר נפלא שמסביר לנו את דברי האלוקים, הקב"ה אומר למשה, אכן מצאת חן בעיניי, אתן לך פעם אחת לעמוד בנקרת הצור, בנקודת המבט האלוקית "ואני אעביר כל טובי על פניך", כשתסתכל מנקודת המבט שלי תראה שהכל טוב ושאין רע יורד מלמעלה, אבל אני נותן לך את הזכות הזו רק לזמן קצר ואחר כך אמשיך להסתיר את הדברים מעיניך "וראית את אחורי" לפעמים תוכל להסתכל אחורה, להבין למה הדברים קרו כפי שקרו ולהגיד עכשיו אני מבין למה זה היה לטובה, "ופני לא ייראו" להסתכל קדימה ולהבין למה דברים קורים כמו שקורים לא תמיד תוכל לדעת, כי אדם לא יכול לחיות בצורה כזו שידע עתידות.
במילים אחרות הקב"ה אומר למשה בעולם שלנו הכל טוב רק שאנחנו עיוורים ולא באמת יכולים לראות פנימה וכאן הבחירה שלנו להתעצב ולכעוס למה הקב"ה לא תכנן את הדברים כמו שאנחנו רצינו, או לבחור להסתכל על העולם בשמחה ולהבין שהעולם יכול להיות נפלא אם אתבונן בפנימיותו ואבין שאין רע יורד מלמעלה.
יהי רצון שנזכה לראות את הטוב בצורה הכי גלויה הן בחיים הפרטיים של כל אחד ואחת והן בחיינו כעם בגאולה אמתית ושלימה תיכף ומיד ממש.