אאא

תלונה שהוגשה באחרונה לנציב התלונות על השופטים כנגד דייני בית הדין הרבני, טענה שהדיינים שהעתיקו בצורה מזלזלת את טענות האישה כמות שהן אל פסק הדין בצורה שפוגעת ואינה ראויה כלפי הבעל. נציב התלונות קיבל את התלונה וקבע כי היא מוצדקת.

התלונה עסקה בתיק גירושין ובהסדרי ראיה בין בני הזוג. לטענת המתלונן הדיינים התנכלו לו לכל אורך הדיון ובקשותיו לא זכו להתייחסות הראויה. לטענתו הדיינים קיבלו אוטומטית את כל בקשות האישה, ובהחלטותיהם העתיקו קטעים שלמים מהבקשות שהגישה.

כך למשל, המתלונן הצביע על כך שבאחד המקרים נתן בית הדין החלטה בבקשה כשהטקסט שבה “מועתק מילה במילה” כלשונו מבקשת האישה, ובכלל זה גם המשפט "נודע כי הבעל משקר גם בעניין זה".

לדברי המתלונן רק לאחר שפרקליטו הפנה את תשומת לב הדיינים לעניין, ההחלטה תוקנה ונכתב שהייתה זו “פליטת קולמוס”. במקרה אחר, שגם בו ההחלטה הועתקה מבקשת האישה, ניסה המתלונן לפנות שוב לדיינים, אולם באותו מקרה הם נתנו החלטה שבה נאמר: "בית הדין משתומם מחוצפת המבקש, התולה בוקי סריקי של 'גזור והעתק' בטענות מהותיות".

נציב התלונות על השופטים, השופט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, פנה לקבל את תשובת הדיינים לתלונה. הדיינים לא הכחישו את טענות המתלונן, אך אמרו כי “מה שמכעיס את המלין היא האמת העומדת מאחורי ‘העתק הדבק’".

בתום הבדיקה מצא נציב התלונות ריבלין את התלונה מוצדקת וקבע כי אין זה לכבודו של בית הדין להעתיק קטעים שלמים מבקשות אחד הצדדים. “אין מניעה שבית הדין יצטט בהחלטה שיפוטית קטעים נבחרים מדברי באי כוח הצדדים כפי שנכתבו בסיכומיהם או בבקשותיהם השונות”, קבע ריבלין, “אך יחד עם זאת, ועל מנת למנוע לזות שפתיים, טוב יעשה בית הדין אם ידאג שההחלטה תיכתב בלשון בית הדין”.

ריבלין מבחין בין תוכן ההחלטה של בית הדין, שאיננה נתונה לביקורת הנציב, לבין דרך קבלת ההחלטה שכן מצויה בסמכותו. הוא מסביר כי הוא לא מוסמך לברר תלונה על שאלה משפטית, על ראיה מהותית או על פסק הדין לגופו, אולם בהחלט בסמכותו לבקר את דרך קבלת ההחלטה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

באשר לדרך קבלת ההחלטה, ריבלין מציין כי הבדיקה מעלה שאכן הדיינים העתיקו קטעים שלמים מבקשת האישה, וזאת בלי כל הגהה או בדיקה. “מצופה שכל החלטה והחלטה תיכתב בכובד ראש תוך התייחסות לגוף טענות הצדדים”, קבע הנציב. “אין מניעה שבית הדין יעשה פרפרזה של טענות הצדדים, אולם אין זה לכבודו להעתיק קטעים שלמים מבקשות אחד הצדדים, דבר המביא לטעויות מביכות שהדיין נאלץ להצטדק ולהבהיר לגביהן כי מדובר ב’פליטת קולמוס’”.

תלונה נוספת על התנהלות דייני בית הדין הרבני בה טיפל ריבלין עסקה בטענת עו”ד שייצגה אישה, כי הדיינים לא נתנו לה לדבר אף שהיא האמינה שהלקוחה שלה לא מסוגלת לייצג את עצמה ולדאוג לזכויותיה וביקשה להשיב במקומה לשאלות בית הדין. על פי התלונה, אב בית הדין נזף בפרקליטה באופן בלתי מידתי ולא הסכים לתת לה לדבר . לפרקליטו של הגבר לעומת זאת כן נתנו אפשרות לטעון.

בתגובה לתלונה טען אב בית הדין כי עורכת הדין “ניסתה להשתלט על הדיון בהתפרצויות ובצעקות והתנהגה על פי הכלל ‘כל דאלים גבר’". לטענתו הובהר לה שעל פי תקנות בית הדין יש לשמוע קודם את האישה ולא את פרקליטתה, אך היא סירבה להקשיב והם העירו לה לגופו של עניין. דיין אחר ציין בתגובתו כי תקנות הדיון בבית הדין הרבני מחייבות לחקור קודם את הצדדים לפני שיישמעו באי כוחם, וזאת כדי לעמוד על “תמונת המצב האמיתית והנכונה יותר”, ומשום כך התפרצותה של הפרקליטה הפריעה לחקירה והיוותה מכשול לקבלת תמונת המצב האמיתית.

גם במקרה זה הנציב ריבלין הדגיש כי הוא לא מתערב בדרך ניהול הדיון בבית הדין הרבני, אך קבע כי "טוב היה עושה בית הדין אם היה מאפשר גם לבאת כוחה של האישה לומר את אשר בפיה". לדבריו לאחר שבית הדין העדיף לפנות לאישה עצמה ולברר עמה את השאלות שנדונו, טוב היה עושה אם היה מאפשר גם לבאת כוחה לדבר.