אאא

ביום שני בבוקר יצאה המשטרה בקול תרועה ודיווחה כי עצרה 22 חרדים החשודים במעשים חמורים על סמך פנקסי ארגון "טוהר המחנה" וטענה כי הפגיעה הושתקה שלא כחוק בתוך הקהילה החרדית.

בין החשודים שעצרה המשטרה במסגרת הפרשה היו גם יעקב ויוחנן (שמות בדויים), שנעצרו בגל הפשיטות אך מתברר כי מעצרם היה לשווא וללא סיבה כלל. 

על פי הדיווח ב-ynet,  יעקב (שם בדוי) בן ה-27 לא דמיין לעצמו ששיחת טלפון שהתרחשה לפני כמה שנים תוביל למעצר שלו ושל אביו באישון ליל בחשד לעבירות חמורות ושיבוש הליכי חקירה. המשטרה הגיעה גם אליהם בגל הפשיטה שערכה ביום שני האחרון בעקבות פנקסים שהחרימה ממשה קיויתי, פעיל ה"אגודה למען טוהר המחנה", אלא שלאחר זמן קצר התברר כי אין לו שום קשר למעשים.

"הם דפקו על הדלת בארבע לפנות בוקר", סיפרה אמו בשיחה עם ynet, "הם חבטו על הדלת וצעקו 'אם את לא פותחת אנחנו שוברים את הדלת, עכשיו תפתחי' פתחתי כשאני בפיג'מה, אפילו לא נתנו לי דקה להתלבש. הם שאלו איפה הבן שלי והסברתי להם שהוא לא בבית וגם בעלי לא נמצא הלילה בעיר. ביקשתי לראות את הצו והם סירבו, ביקשתי שוב ושוב לדעת על מה הם מחפשים את הבן שלי והם לא הסכימו להציג צו או להסביר. לבסוף אחד מהם אמר לי 'עבירות חמורות, יודעת מזה?' הוא לקח מחבר שלו את הצו והציג בפניי, ראיתי שכתוב שם חשוד בעבירות חמורות.

"הם עברו בכל החדרים בבית, שאלו איזו מיטה שלו, הסברתי להם שהוא לא גר כאן. חששתי נורא לכלתי שבתחילת הריון אז אמרתי להם שאני לא יודעת היכן הוא. הם עזבו והודיעו שיחזרו לחפש אותו. חזרתי למיטה רועדת והתקשרתי לבעלי, לא עברה שעה ואני שומעת שוב חבטות חזקות על הדלת, הם באו שוב, הפעם חמישה שוטרים. בכיתי ורעדתי והסברתי להם שוב ושוב שהוא לא כאן ואני לבד בבית למרות שהם כבר ראו לבד, לבסוף הם עזבו".

אליהו, אביו של יעקב שב בבוקר ממסע לקברי צדיקים, בתשע בבוקר הופיעו השוטרים שוב. "הם דיברו אליי ממש לא יפה", סיפר האב, "צעקו עליי 'תתבייש לך, איזה בן גידלת?, תראה במה הוא מואשם' חזרתי ואמרתי שבני לא נמצא בבית הזה, שהוא בגליל עם חבר, דיברתי איתו והוא יגיע בשעות הקרובות. הם לא קיבלו את זה והחליטו לעצור אותי בטענה שאני עוזר לבני להימלט".

"בתחנת המשטרה החוקר שאל אותם 'למה הבאתם אותו? מה הוא קשור?'. הבנתי שלא הייתה להם הוראה לעצור אותי ולהוביל לתחנת משטרה. התחייבתי בפני החוקרים שהבן שלי יגיע עד אחת בצהריים לתחנה ושוחררתי". אליהו ואישתו המתינו כל אותן שעות בחרדה גדולה לבנם. "אנחנו מכירים את הבן שלנו וידענו שאין סיכוי שהוא עשה מעשים כאלה", סיפר, "אבל לא היה לנו מושג איך זה יכול להיגמר במיוחד אם יהיה עצור בחג".

בשעות הצהריים הגיע יעקב בעצמו לתחנת המשטרה. הוא הוכנס לחדר החקירות ונשאל לגבי הקשר שלו עם משה קיויתי. בתחילה הוא אפילו לא זכר במי מדובר עד שהוצג בפניו דף מאחד הפנקסים שהחרימו לקיויתי. בראש הדף התנוסס שמו של יעקב עם מספר הטלפון שלו ומתחתיו נרשם: "אברך בעל שיער שחור נכנס לבניין עם קטינים בסנהדריה המורחבת".

יעקב סיפר לחוקרים כי לפני כשנתיים היה עד למקרה שלא היה בטוח לגביו ולכן התקשר ודיווח לטוהר המחנה. "לא כתוב שפגעתי", הסביר, "השם שלי התנוסס למעלה וזו הייתה סיבה מספקת עבורם לעצור אותי ולגרום לכל כך הרבה עוגמת נפש לי ולמשפחתי. במקום להתנצל הם נזפו בי למה פניתי למשה קיויתי ולא אליהם".

גם יוחנן (שם בדוי) עבר חוויה דומה. "מאד נבהלתי מהדפיקות של השוטרים בחמש לפנות בוקר", סיפר, "חשבתי שאני בחלום רע. השוטרים צעקו שוב ושוב 'משטרה, אנחנו שוברים את הדלת', אבל מהלחץ לא פתחתי. הם פרצו את הדלת והתנפלו עליי, בעטו בי בכל חלקי גופי תוך כדי צעקות 'אנס' וכדומה. עד עכשיו עדיין נשארו לי סימנים. לא הבנתי במה אני חשוד, למה שמישהו יעליל עליי שאני עושה עבירות חמורות כאלה".

יוחנן הוסיף וסיפר: "נדהמתי כשחקרו אותי מה לי ולו. אמרתי להם שאין לי מושג על מה הם מדברים. כששאלו אותי אם אני מכיר את קיויתי הבנתי שהם טועים בי, וסיפרתי להם את כל הסיפור. א' זה בחור שראיתי לפני מספר שנים נפגע על ידי אדם בעל חזות אמריקאית במקווה בירושלים. פניתי מיידית לבלן המקווה, הבלן לא הספיק לתפוס את החשוד, אבל מסר לי מהמחשב את הפרטים הרשומים על הכרטיס כניסה שלו".

"לי אין ידע וכוח לטפל בדברים כאלה ולכן שאלתי את הרב שלי מה לעשות, הרב הפנה אותי לקיויתי מטוהר המחנה כדי שישמע אותי ויגיד לי מה לעשות. פניתי לקיויתי שאיתר את שם הנפגע ואמר לי שידבר איתי בשעות הקרובות. לאחר כשעתיים קיויתי קרא לי לפגישה עם האבא של הנפגע ולאחר הפגישה לא יצרו איתי קשר יותר. החוקר האמין לי. הוא אימת את הגרסה שלי מול הבלן והאבא ושוחררתי. לא לפני שפירטתי בעדות את כל המכות והסימנים שקיבלתי לחינם, רק כי המשטרה לא בדקה את מה שנכתב ביומן של קיויתי".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

משה קיויתי מסר בתגובה: "אולי לא מובן לציבור מה הכוונה ב'פנקסים'. מדובר בפנקס אישי שבו אני רושם לעצמי תוך כדי קבלת השיחה את פרטי המתקשר עם גרסה ראשונית של האירוע. הפונה, מטבע הדברים פונה אליי כנציג ציבור לקשר מול הרשויות, מחמת שאותו פונה לא מעוניין להיות מעורב בהליכים של המקרה, בפרט מול המשטרה. אני כנציג ציבור פועל לגילוי הראיות, ואם ישנה הסכמה מצד הנפגעים להגשת תלונה הם מקבלים את מלוא הסיוע והתמיכה. במידה שאין הסכמה להגשת תלונה, ככל שהעבירה חמורה אנו פועלים לקבל את ההסכמה למסירת התלונה על ידינו, על סמך ראיות פורנזיות שאנו משתדלים להשיג".

"לגבי המידע שקיבלתי מיוחנן, מחמת שהקטין טען בפני אביו שלא היה שום מגע, למעט קירבה מועטה בין החשוד לקטין, והקטין אפילו לא הבין מדוע נשאל על הסיפור הזה, הוא בחר שלא להגיש תלונה בעניין".

קיויתי מוסיף ומציין: "לא רצו לשמוע ממני למרות שהבאתי סימוכין רבים לכך שתוכן הפנקסים אינו מחייב שאכן מדובר בעבירות חמורות. יותר מזה, ידעתי שייעצרו פה חפים מפשע רבים, כיוון שלא מדובר בדו"חות סיכום, אלא במידע ראשוני בלבד, אך משיקולים של רייטינג בחרו במשטרת ישראל שלא לתקשר איתי ולפגוע בקשרי אמון שהיו בינינו מזה כעשור. אני מאמין שהאמון עוד יחזור, והראיה שמתוך 22 עצורים שבעה שוחררו מיידית ואחרים בהמשך בעררים במחוזי. בסוף יתברר שמה שלא דווח זה מחמת שלא היה עבירה, או שלא היה מתלונן לעבירה".

ממשטרת ישראל נמסר כי אכן עצרה 22 חשודים בחשד לביצוע עבירות בקטינים ונשים, אך במהלך חקירתם הראשונית של שניים מהחשודים ומשהתברר כי הם אינם חשודים בפלילים, הם שוחררו לאלתר