אאא

ממחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך לאחרונה עולה, כי עובדים חרדים במקומות עבודה חילוניים פתוחים יותר לעולם והם אף בעלי יכולת כלכלית יותר טובה.

המחקר, שהתפרסם היום (חמישי) בעיתון TheMarker, מורה על ירידה מסוימת ברמת הדתיות בה החזיקו חרדים טרם נכנסו אל בין כתלי האקדמיה ועל גישה סובלנית שלכאורה מאפיינת חרדים העובדים במקומות מעורבים עם נשים וגברים לא דתיים או חרדים ההולכים ללמוד באקדמיה.

"אני מתמודדת עם הרבה סוגיות הלכתיות, בעיקר בנוגע לעניינים החברתיים בתוך הארגון", מצוטטת רבקי (שם בדוי), רואת חשבון מאזור ירושלים. "אני עובדת עם קולגות גברים, שיש לי איתם קשרים חברתיים. זה לא מקובל כשמדובר באישה חרדית. עצם זה שיש לי נקודות מבחן ושאני מתמודדת עם מצבים שאם לא אחזיק חזק באמונות שלי אני אכשל — עושה אותי דתייה פחות. אני עדיין שומרת מצוות, אבל ברור לי שאני בסכנה רוחנית גבוהה יותר".

אבי, חרדי שעבר את שערי האוניברסיטה ועובד במקום עבודה חילוני, צוטט אף הוא כמספר על האתגרים שלו: "החיים בחברה מעורבת משפיעים על ההתנהגות. לאורך השנים, מחסומים פסיכולוגיים נשברים אחד אחרי השני. אילו הייתי לומד במקום חרדי לגמרי, והייתי בתוך הקהילה, רמת הדתיות שלי היתה נפגעת פחות. עם זאת, מקום העבודה בעיני הוא מקום שאפשר לשמור בו יותר על הזהות, והשפעתו שולית יחסית. את עיקר ההשפעה עלי אני מייחס דווקא לאוניברסיטה".

עוד עולה מהמחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך על ידי פרופ' ארנה בראון-לבינסון וד"ר תהילה קלעג'י, חוקרות בתוכנית לניהול וישוב סכסוכים אוניברסיטת בן גוריון, כי 79 אחוז מהחרדים העובדים יעודדו את ילדיהם לרכוש השכלה ולעבוד בעתיד.

מהנתונים אף מתברר, כי הסביבה הקרובה של הגבר החרדי תומכת ברוב המקרים ביציאת הגבר לאקדמיה: 90 אחוז מהנסקרים ציינו כי בן הזוג מתייחס באופן חיובי ליציאתם לעבודה, וב–71 אחוז מהמקרים רב הקהילה תומך בכך במידה רבה.