אאא

לפני למעלה משבוע פתחו עשרה נכים בשביתת רעב בדרישה להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום. כמו כן מתוכננת הפגנה גדולה: "הממשלה לא מגלה רחמים. עם 2,342 שקל בחודש החיים אינם חיים"

בין השובתים גם ירון לוי, מנכ"ל עמותת "מטה הפעולה של הנכים בישראל", הדורשים שקצבת הנכות תשתווה לשכר המינימום במשק. לוי, שמרותק לכיסא גלגלים, אמר כי "יש מקורות תקציביים, הכול שאלה של רצון של הממשלה - שלא מגלה רחמים. לכן אנחנו מחויבים להמשיך במאבק שלנו כדי לצאת מעבדות לחירות".

"אין לנו ברירה אלא להמשיך במאבק. הממשלה דחקה אותנו לפינה הזו", אמר לוי, והבהיר את מצוקתו: "אדם נכה בישראל נידון לחיי עוני בכפיה. הוא נדרש להוצאות על תרופות, טיפולים ומטפל סיעודי. שכר המינימום עלה בשנים האחרונות ולכן גם המשכורת שהוא מחויב לשלם. ההוצאות כבדות מאוד ואנחנו לא יכולים לעמוד בהן". לוי הוסיף: "עם קצבה של 2,342 שקל החיים אינם חיים. לא ניתן לעשות איתה כלום".

ההכרזה על שביתת הרעב הגיעה לאחר שבשבוע שעבר ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה בפעם השלישית דיון בהצעת חוק של ח"כ בוקר (ליכוד), שמבקשת להשוות את הקצבאות לשכר המינימום הנהוג במשק. קצבת הנכות הבסיסית בישראל עומדת על פחות מ–2,400 שקלים, כמחצית משכר המינימום. בחוק ההסדרים האחרון אישרה הממשלה תוספת של 300 מיליון שקלים לקצבה, שמעניק תוספת של בין 44 ל-150 שקלים לנכה. עלות הצעתה של בוקר מוערכת בשלושה וחצי עד ארבעה מיליארד שקלים.

בערב פסח השנה משפחתו של כמעט כל נכה רביעי בישראל חיה מתחת לקו העוני. גם בביטוח הלאומי דרשו שהתוספת שניתנה בחוק ההסדרים תהיה גבוהה יותר, ומחקרים שהציג המוסד עוד ב-2013 לימדו כי קצבת הנכות בישראל אינה מכסה את המינימום הדרוש למחייה בכבוד. בדצמבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ גילאון (מרצ) להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום. ההצעה נמצאת בדיוני הכנה בוועדת העבודה והרווחה לקראת הבאתה לקריאה ראשונה.

"ציבור מקבלי קצבאות הנכים מקבל פעם אחר פעם סטירת לחי מממשלה אטומה שפשוט מסרבת להבין שמ- 2,400 שקל בחודש אי אפשר לחיות", אמר גילאון. "אף אדם לא צריך לשלם על מחדלי הממשלה בבריאותו ולשבות רעב, אבל אני מקווה שההתפתחויות האחרונות יהוו קריאת השקמה לרבבות מקבלי הקצבאות לצאת ולדרוש את המגיע להם".

כמי שמייצגת במשך שנים רבות נכים בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי אני מודעת מקרוב לקושי בקבלת קצבאות הנכות ולמאבק היומיומי להתקיים מהקצבאות הנמוכות – לכן, יש להצטרף לדרישה מראש הממשלה, משר האוצר משר הרווחה לפעול בדחיפות להעלאת הקצבאות.

אלא שמעבר לדרישה המוצדקת לעדכון קצבאות הנכים יש לעמוד גם על הדרישה לבטל או לעדכן את "חוק לרון" שקובע כמה כסף אנשים עם מוגבלות שמתחילים לעבוד מפסידים בהתאם לאחוזי הנכות שלהם ולשכר שיקבלו, וזאת הרבה מעבר לתיקונים שהוכנסו בחוק לאחרונה....

בעבר כאשר מקבל קצבת נכות יצא לעבוד והשתכר מעל 2,000 ₪, (25% מהשכר הממוצע במשק) קצבתו הייתה מופחתת בצורה משמעותית, דבר שחסם נכים מלצאת לעבודה. לכאורה, הציע "חוק לרון" מ2009 בשורה לפיה מקבל קצבת נכות שייצא לעבוד, יגדיל את הכנסתו, והסכום הכולל שיקבל מהעבודה ומהקצבה יהיה תמיד גבוה יותר מאשר הקצבה בלבד.

בנוסף נקבע בחוק שנכה יוכל לצאת לעבודה ולהגיע לרמות שכר גבוהות יחסית, מבלי שהביטוח הלאומי יבדוק את  כושרו להשתכר ואם, מכל סיבה שהיא הפסיק את עבודתו, הביטוח הלאומי ישלם לו באופן אוטומטי את קצבת הנכות, כפי שקיבל טרם יציאתו לעבודה.

אלא שאותו החוק שבא לכאורה " לשפר את התנאים של מקבלי קצבת נכות שיוצאים לעבוד מבלי לפגוע בזכויות של מי שלא עובד" השיג למעשה תוצאות הפוכות....משכר נמוך מאוד, של אלפים בודדים של שקלים החלה קיצבת הנכות של אנשים עם מוגבלות לרדת וככל שהשכר עולה - הקיצבה מופחתת עד שהיא נעלמת.

מצב זה יצר תוצאה אבסורדית שבו השאלה הרווחת ביותר הייתה: "כמה מותר לי להרוויח"? מבלי שהדבר ייפגע בקצבת הנכות.  חוק זה ייצר מנגנון של אי כושר להשתכר במקום לנתק את יכולת ההשתכרות מהנכות עצמה המייצרת זכאות והפלה לרעה (שוב!) את מקבלי קצבאות הנכות.

הקיצבאות אמורות לכסות את ההוצאות שיש לאנשים עם צרכים מיוחדים בגלל מצבם הבריאותי. נכויות רבות כרוכים בהוצאות רבות על תרופות, טיפולים, מיכשור רפואי ועזרה טיפולית, ולשם כך נדרשת קיצבת הנכות. אין לכך קשר לאי יכולת השתכרות, אלא לצרכיהם המיוחדים של הנכים!

לאחרונה נכנסו לתוקפם תיקונים בחוק לרון, כאשר הביטוח הלאומי קיבל 6 חודשים הערכות ונדרש ליישמם למעשה רק מ1.7.17. מי שקורא את "האותיות הקטנות" יודע שהשינויים שייושמו הם בשורה נפלאה אולם רחוקה מלענות לצרכיהם של הנכים מקבלי הקצבאות.

אחד התיקונים הוא מתן אפשרות להגדיל השכר מעבודה מבלי לפגוע בקצבה על-ידי העלאת מה שמכונה ה"דיסריגרד" הסכום שמי שמשתכר מעליו מתחילים להפחית מקצבתו מ21% מהשכר הממוצע במשק ל29% משכר זה. אולם "פרשנות" התיקון מעלה כי מדובר בעליה זעומה ממש כלומר, התחלת הקיזוז מהקצבה תהיה משכר בסכום 2745 ₪  במקום 1,987 ₪....

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

מחקר של הביטוח הלאומי אשר התפרסם לאחרונה בחן את המצב הכלכלי והתעסוקתי של מקבלי קצבת נכות כללית והוא מצביע על כך שבשל קיצוץ הקצבאות, מהשנים 2004-2003 הוחמר מצבם של הזכאים.. בישראל יש 230,000 אנשים בגיל זכאות (שנות עבודה גיל 18 עד גיל פרישה) המקבלים מידי חודש קצבת נכות כללית (4.7% מהאוכלוסיה). גובה קצבת הנכות החודשית הוא בהתאם לדרגת אי כושר השתכרות שנקבעה למבוטח. גובה קצבת נכות כללית הממוצעת עומדת על כ-2,850 ש"ח בחודש (כ-30% מהשכר הממוצע למשרת שכיר). מעבר לקצבה הבסיסית, יש עוד שתי קצבאות שמשולמות על פי תנאי זכאות, קצבת שר"מ וניידות. אדם עם נכות עשוי להיות זכאי גם לקצבאות שירותים מיוחדים (שר"מ) וניידות, שמטרתן לסייע לו במימון הוצאות הנובעות מהפגיעה ביכולת התפקוד שלו. קצבת שר"מ נועדה לסייע במימון ההוצאות הנובעות מהזדקקות הנכה לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או מהצורך בהשגחה מתמדת. קצבת ניידות משולמת לאנשים עם נכות בגפיים התחתונות לשם השתתפות בהוצאות הניידות שלהם מחוץ לבית.

על פי המחקר, מצב הנכים היה טוב יותר בתחילת המילניום: בשנת 2003 שיעור המשפחות עם נכות שחיות בעוני היה כ-19% – מעט נמוך משל האוכלוסייה הכללית וזאת לעומת שנת 2014 בה שיעור המשפחות שחיו בעוני עלה ל-23.7%. אלא שהמחקר מראה בבירור שקצבאות יכולות להוציא מעוני וקיצוץ מאסיבי בקצבאות עלול לדרדר לעוני.

לקראת חג הפסח המתקרב הגיע הזמן לחירות גם לקבוצת הנכים הגדולה שחיה בקרבנו.

* מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.

הכותבת: עו"ד שאונה תגר, עורכת דין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי.

להערות ולפניות – לחץ כאן –  או במייל: stagar.adv@gmail.com