אאא

בני ברק נחשבה שנים לעירייה כושלת ובעבר היא אף התנהלה באמצעות וועדה קרואה בשל הגירעון הגדול שלה אך לא עוד. בני ברק נחשבת לעירייה מצליחה במיוחד ועם פוטנציאל להפוך לאחת העשירות בארץ בשל התנהלות נכונה ותכנון נכון של ראשי העיר.

"הקדנציה שלי נחלקת לשניים: שנתיים וחצי ראשונות להגשמת תוכניות של קודמי, והשנתיים וחצי שאחריהן מוקדשות להכנת תוכניות שיגשימו הבאים אחרי", אומר ראש העיר בני ברק, הרב חנוך זייברט בראיון ל"דה מרקר". "מצבנו הפיננסי הטוב הוא פירות שאני קוטף מעצים שנטעו קודמי", הוא מוסיף ומקבל מחמאות על האמת שנדיר לשמוע יוצאת מפיו של נבחר ציבור.

על פי ה'דה מרקר' בני ברק נתפשת כעיר ענייה, וכל עוד מפתח הדירוג הסוציו־אקונומי של הלמ"ס משקלל רמת מינוע (מספר מכוניות לנפש), מספר נפשות למשפחה ומספר חדרים בדירה, זכאות לבגרות וגובה שכר — העיר החרדית תדשדש לנצח בדירוג 2 בסולם הסוציו־אקונומי של הלמ"ס, בחברה אחת עם היישובים העניים בישראל. אבל האמת היא שזה מועיל לה מבחינה פיננסית: על אף שתקציב העירייה מאוזן, ואף שבניכוי חובות עבר כבר הייתה נחשבת לעיר עצמאית כמו פתח תקוה, הרצליה ורמת גן, ואפילו שכאשר יתגשמו תוכניות הפיתוח היא תיהפך לאחת הערים עם ההכנסות הגבוהות ביותר מארנונה עסקית — בזכות הדירוג הסוציו־אקונומי הנמוך תמשיך בני ברק ליהנות מהשקעה ממשלתית גבוהה לנפש, בגלל הדמוגרפיה המאוד מסוימת שלה.

הדובדבן שבקצפת הוא שתוך שנים ספורות היא תיהפך לעירייה עשירה מאוד, המשאירה מאחור עיריות עם תושבים חזקים בהרבה כמו גבעתיים, חולון, פתח תקוה וחיפה. ירושלים מאשימה את החרדים בעונייה, בת ים מאשימה את תל אביב בנחשלותה הכלכלית. בני ברק, לעומתן, משתמשת במאפייני החברה החרדית לתועלת שמניבה לה כסף כחוק, ומשכילה להשתמש בפוטנציאל המסחרי הנובע מקרבתה לתל אביב כדי למלא במזומן את קופתה.

עיריית בני ברק יוזמת מהלכים שעיריות אחרות עם דירוג סוציו־אקונומי כמו שלה יכולות רק לחלום עליהם: שיפוץ והרחבה של גן חיות, תוכנית השמה מיוחדת ומעוררת השראה לקשישים, בנייה של עשרות גני ילדים ובתי ספר חדשים, ושיפוץ רחובות וכבישים ב–200 מיליון שקל. בימים אלה מסתיימות התוכניות להקמת הספרייה העירונית הראשונה בתולדותיה ותקציב התרבות שעמד על אפס גדל, ומממן הצגות תיאטרון לילדים וחוגי מוזיקה. בנוסף, ראש העיר יזם פעולות שיהפכו את בני ברק לעיר חכמה, כמו התקנה של חיישנים לפחי הפסולת, כדי לעקוב אחר הקבלנים שמנקים את החוצות ואוספים את האשפה.

לדבריו של זייברט בראיון מה שגרם ליציאה מהמשבר הכלכלי והפיכתה של בני ברק לעירייה מאוזנת הוא גישת העירייה לארנונה. "התחלנו לגבות ארנונה בלי פחד. הגענו לתושבים עם תוכנית שהיו בה מקל ושני גזרים. הגזר הראשון היה שהזכאים להנחה במס העירוני יקבלו אותה בכבוד, בלי להתנצל ועם חיוך של פקיד הגבייה. המקל הוא שמי שחייב לא מתחמק, ואנחנו רודפים אותו עד כלות ועד שישלם. עשינו אלפי עיקולים בשנה, נכנסו לדירות ולעסקים, החרמנו ציוד ואפילו מזגנים. זה לא דבר של מה בכך בעיר חרדית".

לשאלה הרי בכל העיריות גובים ארנונה, משיב זייברט, "נכון. אבל מי מכיר את הגזבר של תל אביב? תושבים לא יזהו אותו אם ייתקלו בו. אין אל מי לכוון את הזעם, ולכן פשוט להפעיל יד קשה. לעומת זאת, את הגזבר של בני ברק מכירים כל תושבי העיר, וגם פוגשים אותו ברחוב, במקווה, בבית כנסת. זה הרבה פחות נוח ונעים".

"הגזר השני שעליו דיברתי, כבר אפשר להבחין בתמורה לגבייה. תושב אומר לעצמו 'אמנם העלו לי את הארנונה ועיקלו לי את החשבון כשלא שילמתי, אבל גם סידרו את המדרכה ברחוב'. בתחילת הדרך קיבלנו את הסכמת רבנים להוריד כפפות. הסברנו להם מה מצב הקופה ולאן המציאות הזו מובילה את העיר, והם נתנו לעירייה אישור ללכת בכל הכוח. העיקר מבחינתם שלא תהיה איפה ואיפה — אם אין אפליה, ומפעילים יד קשה כלפי כולם, זה מקובל גם על דעת הרבנים. כך יצאנו למדידות של כל דירות המגורים ושטחי העסקים, וארגנו מחדש את החשבון וקופת המס העירוני", מסביר זייברט.

כאמור, לבני ברק יש דימוי של עיר ענייה, שתקציבה צמוק, אבל האמת היא שמחכה לה עתיד מזהיר, שכן שיטת המימון המוניציפלית של המדינה מאפשרת לעיר ליהנות משני אפיקי הכנסה בטוחים שאינם תלויים זה בזה. העובדה שקופת העירייה תתעשר לא תשפיע על כמות הכסף שהממשלה תזרים לצורכי חינוך וסעד, שירותי קהילה אחרים.

אפילו להפך, על פי ההסבר הכלכלי, בישראל רשות מקומית יכולה להיות עשירה מאוד, כפי שבני ברק תהיה תוך כמה שנים, אבל משום שהממשלה מעבירה תקציבי חינוך ורווחה לפי ראש, להמשיך ולקבל את הכסף לפי מספר התלמידים והנזקקים. בנוסף, תקציבים שונים מושפעים מהמדד הסוציו־אקונומי של הרשות, והיא מקבלת יותר ככל שהוא נמוך. בישראל הכסף לשירותים אלה ניתן בדרך של "מאצ'ינג" — סכום כנגד סכום, וכך ככל שלרשות יש יותר כסף מארנונה ומפעילויות אחרות, היא יכולה לינוק יותר כסף מתקציבי הממשלה. כך יוצא שככל שמצבה הפיננסי של עיריית בני ברק ישתפר, יהיה לה יותר כסף להשקיע בתושביה, והשיטה תחייב את משרדי הממשלה לתת כנגד כסף רב משלה תמורת אותם תושבים.

מהלכי הפיתוח של בני ברק, שקיבלו תוקף בתוכנית המתאר שאושרה בחודש שעבר, מבטאים תוכניות להיקפי בנייה עצומים: תוספת מיליוני מ"ר משרדים ותעשייה במגדלים שיגיעו ל–40 קומות בשולי העיר, סביב מרכז העסקים הקיים, על גדות הירקון וסמוך לתחנת הרכבת, וכן בנייה של שכונות חדשות, במגרשים צמודים לבינוי הקיים, גם באזורים שהעיר פינתה מתעשייה. בניגוד לערים אחרות, שבהן פיתוח תוכניות מתאר נמשך שנים ומימושן של תוכניות בנייה יכול להתעכב בשל התנגדויות מצד התושבים, בבני ברק הציבור ממושמע, וכדברי ראש העיר "לא צפויות הרבה התנגדויות. התוכנית הוכנה ובכלל לא חיכינו — התקדמנו קודם בתוכניות שהוכנו לפני המתאר שאושר".

בנוסף למשרדים שמקימים יזמים להשכרה ולשכונות חדשות שהדירות בהן יימכרו לתושבים, העירייה בונה לעצמה עתודות הכנסה מנדל"ן מניב. בכל מגדל חדש יש שטחים בבעלות העיר, הם מתוכננים להשכרה לשימושים שונים אשר יכניסו לעירייה לפחות עוד 20 מיליון שקל בשנה בשכר דירה, בנוסף לארנונה שיניבו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לשאלה האם ראשי הערים החרדיות האחרות מקנאים בהצלחתו להעשיר את קופת העירייה הוא משיב, "קודם כל שיגיעו לגילי ואז שידברו. בני ברק בת 92, התשתיות ישנות ולכן זקוקה להרבה יותר כסף מאלעד וגם מהשכונות החדשות בבית שמש. עם זאת, אני מסכים עם הגישה שאסור להקים ערים שמוגדרות חרדיות. יש לי ויכוח עם קולגות בערים אחרות, שרצים אחרי עוד ועוד יחידות דיור. בהתחלה מקבלים כסף מהיטלים ומענקי ממשלה, אבל מה יקרה אחרי שיגמרו לבנות את גני הילדים ובתי הספר ובתי הכנסת, וצריך יהיה מימון לתחזוקה שוטפת ולמשכורות לעובדים? ראשי הערים לא עושים את החשבון ולא דואגים לנכסים שיניבו ארנונה שתאפשר להם להחזיק את העירייה והעיר לאורך שנים בעתיד. זה לא עניין סקטוריאלי, זה עניין פיננסי, בלי שטחי תעשייה ומשרדים גם לעיר חילונית אין סיכוי. עדיף לכולם שהערים יהיו מעורבות — ערים חרדיות זה לא טוב", מפתיע זייברט.

בעוד עשר או 20 שנה בני ברק תהיה עיר עשירה. מה תעשה עם כל הכסף? "בעוד 20 שנה בני ברק תהיה עיר טובה לתושבים שלה. אם יהיה לי כסף עודף, אבנה בו עוד בתי כנסת, בתי מדרש וישיבות".

הסיבה שהארנונה לעסקים כל כך רווחית כי ארנונת מגורים שבאה עם תושבים אינה מכסה את ההוצאות שכרוכות בשירות לתושב, וארנונה של משרדים, חנויות ותעשייה, שבאה עם עסקים, היא ההכנסה שאמורה לפצות את העיר על הגירעון הנובע מהמס הנמוך לשטחי מגורים. ככל שבתחום העירייה יש יותר שטח עסקים ופחות שטח מגורים, מצבה הפיננסי משתפר, כי עסקים משלמים ארנונה גבוהה בהרבה ואינם צורכים שירותים יקרים כמו תושבים.

 

לבני ברק יש כיום קצת יותר מ–600 אלף מ"ר עסקיים שהכניסו לקופת העירייה יותר מ–200 מיליון שקל ב–2015. תוך שנתיים יהיו לה מיליון מ"ר עסקים, ותוך עשור או לכל היותר שניים — יותר מ–3 מיליון מ"ר עסקיים. שטחי העסקים האלה יהיו אטרקטיביים לחברות בגלל המיקום הקרוב לתל אביב, ובשל נגישותם לשתי מערכות הסעת המונים — הקו האדום ורכבת ישראל — ולכן סביר שהתפוסה בהם תהיה מלאה. את כל הכסף הזה בני ברק תשקיע באפיקים שכנגדם המדינה צריכה לתת כסף במאצ'ינג, לעיר עם דירוג סוציו־אקונומי 2, ולכן הולכת להיות לנו כאן לא סתם עירייה עשירה, כי אם עיר עשירה מאוד.