אאא

פסיקה יוצאת דופן של בית משפט השלום בכפר סבא חייבה אדם שניהל שיחת פייסבוק עם קרובת משפחתו, ובה כינה איש עסקים "גנב" - לשלם לו פיצוי בסך 9,000 שקל.

על פי חוק לשון הרע יש איסור לומר דבר רע על אדם לאדם שלישי, אפילו אם מדובר באדם אחד ובשיחה פרטית 

על פי הדיווח ב'דה מרקר' השופטת מרב בן־ארי דחתה את טענתו של הנתבע כי מדובר בהתכתבות פרטית. בפסיקתה אמרה השופטת: "הגדרתו של אדם כגנב במסגרת התכתבות אישית עם קרובת משפחה בפייסבוק אינה מעשה של מה בכך... הנתבע בעצמו הודה בתצהירו שניסה להציג את התובע כאדם חסר לב שאינו מצוי במתחם טוהר המידות, והוסיף לכך דוגמה המרמזת על כך. הנתבע לא ציין מלים אלה באופן תמים, אלא התכוון להכתים את מעשיו של התובע, ואף הודה שעשה כך במכוון. לטעמי, הכינוי 'גנב' הוא כינוי פוגעני שפוגע בשמו הטוב של האדם, ואדם סביר היה מביא עניין מעין זה לבית המשפט".

השופטת גם חייבה את הנתבע בהוצאות משפט של 9,000 שקל. "הנתבע בחר לנהל הליך זה מהחל ועד כלה, ובכלל זה הכחיש את עצם קיומה של לשון הרע, והעלה הגנות בלתי רלוונטיות. התנהלות זו דרשה מהתובע להרחיב את היריעה בסיכומים שהגיש, העמיסה הוצאות, האריכה את הדיון וסיבכה אותו ללא קשר לסכום הפיצוי. הנתבע עמד על ניהול ההליך, תוך הרחבת היריעה ושלא לצורך".

התביעה, בסך 70 אלף שקל, הוגשה על ידי ניסים הדס, איש עסקים ופעיל פוליטי, שיוצג על ידי עו"ד שלומי וינברג. ברקע התביעה עומד הספר "קורינה", שכתבה רעייתו של הדס, ועוסק בקורות החיים של אמה.

הנתבע, אברהם אשכנזי, לא היה מרוצה מהאופן שבו אביו תואר בספר, ובמאי 2014 כתב הודעת פייסבוק פרטית לקרובת משפחתו, לינדה וקיל, ובה קבל על שנתנה את הסכמתה לכתיבת הספר. וקיל השיבה לאשכנזי כי כלל לא קראה את הספר, ולא שיתפה פעולה בהוצאתו. על כך השיב הנתבע בהודעה נוספת, הכוללת התייחסות להדס: "ולאדון הנכבד איש רב פעלים גנב לא קטן: ניסים הדס — המממן של הספר...". בעקבות המלים הללו הגיש הדס את התביעה, וטען כי הדברים מהווים לשון הרע.

השאלה הראשונה שבה דנה השופטת היתה אם מדובר בפרסום. בן־ארי פסקה כי אף שאין מדובר בפוסט שמפורסם לעיני כל, אלא בהודעה פרטית — לפי הגדרת החוק, מדובר בהודעה שהיתה מיועדת לאדם זולת הנפגע, והיא הגיעה לאותו אדם — ולכן ההודעה נופלת להגדרת "פרסום" שבחוק.

בהמשך, דנה בן־ארי בשאלה אם הפרסום נחשב ללשון הרע. היא ציינה כי המבחן שבאמצעותו ייקבע אם פרסום מסוים עלול להיחשב לשון הרע אינו מבחן סובייקטיבי אלא אובייקטיבי. כלומר, יש לבחון כיצד עלולה החברה לקבל את האמירות באותו פרסום. בן־ארי אמרה: "אני מוצאת כי הכינוי 'גנב' הוא כינוי גנאי לכל הדעות. אין מדובר בהבעת דעה או בגידוף, שבנסיבות מסוימות, על פי הפסיקה, ניתן יהיה להקל ולא לראותם כלשון הרע, אלא בציון עובדה לכל דבר ועניין". עוד הוסיפה השופטת כי גם הפסיקה תומכת בעמדה זו, וקבעה כי כינויו של אדם "גנב" הוא בגדר לשון הרע.

לאחר שקבעה כי מדובר בפרסום שהוא לשון הרע, התייחסה השופטת לשאלה אם מתקיימות ההגנות הקבועות בחוק, כלומר, הגנת אמת בפרסום והגנת תום לב. להגנתו טען אשכנזי כי נוכח הפגיעות הרבות באביו לאורך הספר, הוא חש צורך להביע את כעסו ואכזבתו ביחס לאלה שעסקו בהוצאת הספר. לדבריו, הוא פנה לוקיל משום שסבר כי היא עזרה בהוצאת הספר, ומטרתו הייתה למנוע את הפצתו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

אולם בן־ארי לא קיבלה את טיעונו זה, וקבעה כי אין בו ממש. היא אמרה: "לא ברור כיצד מערכת היחסים בין אשכנזי לוקיל הטילה עליו 'חובה חוקית או מוסרית או חברתית', ולא מצאתי כיצד מערכת היחסים ביניהם, שהיא מערכת יחסים משפחתית, חייבה אותו לומר את הדברים על אודות הדס. מכל מקום, אשכנזי לא הראה כיצד יש בגינוי הדס וכינויו 'גנב' כדי לקדם את מטרתו הנטענת למניעת הפצת הספר".

בן־ארי דחתה גם את טענתו של אשכנזי כי הכינוי "גנב לא קטן" הוא הבעת דעה בתום לב על אופיו ומעשיו של הדס: "בכל הכבוד, כינויו של אדם כגנב, אינו בגדר הבעת דעה, אלא ציון עובדה".

עם זאת, השופטת קבעה כי בנסיבות העניין, בהתחשב בהיקף המצומצם של הפרסום ובעובדה שדבריו של אשכנזי נשלחו לגורם אחד בהודעה פרטית, ומבלי שהוכח בפניה שהדבר הופץ בפועל, יש כדי לצמצם את היקף הפיצוי המגיע בגינו. לדברי בן־ארי, "אמנם התובע הוכיח את עילת התביעה, אולם אני סבורה כי הנזק שנגרם לתובע אינו גדול במיוחד. לא הוכח כי מידת הפגיעה בתובע ובשמו הטוב היא גדולה ומשמעותית. הדברים יועדו לאדם אחד, לקרובת משפחה, ולא הוכח בפני שהפרסום הופץ לאחרים, או כי הנתבע אמר את הדברים או רשם אותם לאחרים".

מדובר כאמור, בפסיקה תקדימית שיכולה לעורר גל תביעות. יצוין, כי לפני כמה חודשים קבע בית המשפט בתל אביב כי עשיית שיתוף לפוסט אינה נחשבת כלשון הרע אך פה כיוון שמדובר בכתיבת לשון הרע לאדם שלישי שאינו התובע מדובר במקרה שונה.