אאא

אי שם בסוף שנות ה־70. הציבור החרדי עוד לא כה גדול ומפוזר בארץ. מתגוררים בעיקר בערי המרכז. פה ושם יש הבלחות של יחידים שבחרו לצאת לפריפריה, על דעת עצמם.

החזון היה מצומצם. הקהילות עדיין לא עסקו ביישוב הארץ. ואז הגיע האדמו"ר מגור, הרב שמחה בונים אלתר, וחולל מהפכה. כשעלה על כס הנהגת הציבור ב־1977 פרסם מכתב הפותח במילים: "זה שנים שאין לי מנוח מהמצב שהשתרר בעניין קניית דירות לילדינו". זו בעצם הייתה יריית הפתיחה לקריות החרדיות שהוקמו בזו אחר זו, מאז ועד היום.

בית האדמו"ר ברחוב אלפנדרי בירושלים היה פתוח בפני ראשי השלטון. הם באו עם הצעות מפתות בעניין הדיור. במצע הליכוד של בחירות "המהפך" באותה שנה נכלל הרעיון שהגה גדעון פת, להקים דיור להשכרה לזכאים ולמעוטי יכולת. האדמו"ר שמח עם המוצא, ונתן את ברכתו. פת הפך לשר השיכון.

באותם ימים הזמין האדמו"ר למעונו את נציגי אגודת ישראל, שלמה לורנץ, מנחם פרוש ויהודה מאיר אברמוביץ. את השיחה פתח בשאלה מעניינת: "מה המדינה עושה למען החיילים?". הם לא עמדו על טיבו. הוא ניסה שוב: "למה המדינה לא מבינה שזוג צעיר לא יכול לרכוש לעצמו בית מגורים וקורת גג? זה אמור להיות העול של ראש הממשלה". הוא שלח אותם לבגין.

כשרעיון ה"השכרה" בושש מלקום, בחרו נציגי משרד השיכון להשיג דירות במחיר נמוך, אבל אלו לא היו במרכז הארץ. או אז יצא האדמו"ר לתור את הארץ: מזכרת בתיה, רחובות, ראשון לציון, הר אדר, ואפילו ביתר עילית. בסופו של יום, אשדוד זכתה בבכורה. עשרת הדיירים הראשונים נכנסו לדירות בספטמבר 78'. פת ויורשו דוד לוי ביקרו בבית האדמו"ר שהעניק להם במאור פנים מפירות ארץ ישראל.

החזון קם והיה. לציבור החרדי היה פת בסלו.

********

הדיור הוא אחד הנושאים הבוערים על סדר יומו של הציבור הישראלי, ובוודאי של החרדים. כמה הנציגות החרדית עושה בעניין? שאלה טובה. פעם, לא היו הרבה נושאים שעל סדר היום וגם "קדשי ישראל" נחו להם די בבטחה ובסטטוס קוו, היה להם זמן לקדם את הבנייה. הם בחרו באופן די רציף את סגנות שר השיכון. אברהם רביץ בראשית שנות ה־90 בנה את בית שמש החרדית ואת ביתר עילית. מאיר פרוש דאג ב־96' לדיור להשכרה בבית שמש ובאשדוד, וב־2001 להקמת הר חומה ותל ציון.

בשנים האחרונות הנציגים החרדים הפכו נציגי העם היהודי כולו. הכנסת הפכה למקום שבו הם עסוקים בפניות קודמות: כאן להשיב מטעם הממשלה על איוולת כזו או אחרת, כאן למחות על אי־קיום הסטטוס קוו, וכאן אפילו להביע עמדה על התאגיד ולטוס לסין עם האיש והספין.

הם באמת עושים מלאכתם נאמנה. אין בכך ספק. אבל בנינו גרים במחסנים טחובים, וכדי להשיג דירה צריך להיקרע. היצע אין, ביקוש יש וברווח. האם העיר שפיר שמקדם אריה דרעי תהיה פתרון? עוד אין לדעת. אז אולי תניחו קצת מהעסקים הבוערים של מדינת ישראל ותעשו קצת ציונות לקהילה שלכם?

הטור התפרסם במגזין "ליברל"