אאא

כולם מחפשים את סל הקניות הזול ביותר לחג, הרשתות מנסות לבלבל אותנו עם באנרים ברשת ועשרות עמודי פרסומת בעיתונות הכתובה הארצית והמקומית כדי שנעשה את קניות החג דווקא אצלן ולא אצל המתחרים חס ושלום. לקונה הממוצע אין את הזמן והיכולת כדי לעשות סקר מחירים אמיתי בין הרשתות כדי לדעת היכן באמת הכי זול בעבורו והוא מסתמך על השמועות והסטראוטיפים שלא תמיד עומדים במבחן המציאות.

במועצה הישראלית לצרכנות החליטו להרים את הכפפה ליצור סקר ארצי באמצעות "סיירת מחירים" שתקבע היכן באמת תוכלו להשיג את סל הקניות הזול ביותר, האם הם באמת מצליחים לעשות את העבודה ולהציג מצג אמיתי ללקוחות? תלוי את מי אתם שואלים...

רשימת הסל שמפרסמת המועצה כוללת 66 פריטים שנבדקים על ידי המועצה, כמובן שעל הרכב הסל הממוצע יכולים להיות וויכוחים רבים, אך גם אם נסכים שזהו הסל האולטימטיבי להשוואה עולים כמה תהיות כיצד נבחרו המוצרים וכיצד נוהגת המועצה במקרים רבים בהם המוצרים אינם קיימים בחלק מהרשתות. לדוגמא, פסטרמה על גחלים 2% טירת צבי 400 גרם או צמד כפרי פסטרמה כפרית + סלמי פריזר כפרי טירת צבי 800 גרם שני מוצרים שאינם נמצאים ברשתות המהדרין ולא ברור כיצד המועצה מחשבת אותם בסל הכולל.

יצירת ההשוואה גם אינה הוגנת במוצרים כמו צלי כתף בקר / עגל טרי חלק במשקל ידוע לכל כי מוצר כזה בכשרות רבנות רגיל נמוך ביותר מחצי מחיר ממוצר מקביל בהכשר מהדרין שנמצא בחלק מהרשתות מה שיוצר השוואה רחוקה מאד מלהיות הוגנת או משקפת את מחיר הסל הכולל.

בעיה נוספת בהשוואה היא בחירת מוצרים יחידים. נשמע לכם הגיוני שאתם נכנסים נניח לאולם תצוגה של מכוניות ומבררים את מחיר הרכב - ונאמר לכם 200 אלף ש"ח ואז אתם שואלים, כמה תגבו ממני אם אקח 3 רכבים בבת-אחת, והתשובה שתקבל היא: על המכונית הראשונה 200, על 2 הנוספות תיאלץ לשלם 250 לכל אחת?

למעשה זה מה שקורה ב׳עיסקאות׳ שאתה מבצע בסופרמרקטים מסוימים. המחיר שמופיע על המדף הוא מחיר x: ( זה גם המחיר שיופיע במערכת שקיפות המחירים) ואז באותיות קטנות, בתחתית השלט ״מוגבל ליחידה אחת״ (או 2) המחיר למוצר השני ויותר שתקנה הוא כבר מחיר שעשוי להיות גבוה ב-40-50% מהמחיר המוצהר על גבי השלט.

הסקרים של המועצה, בחרו להתעלם מההגבלה ולצורך חישוב הסל הם בוחרים את המחיר המוגבל כמחיר שמייצג את ׳יוקר הסל׳ זאת למרות שבחלק גדול מהמקרים תזדקקו להרבה יותר ממוצר אחד או שניים ובעצם מחיר הסל שלכם יקפוץ משמעותית.

על פי אותו הגיון בוחרים במועצה לצרכנות להתעלם ממארזים שבהם מחיר המארז משקף בסופו של חשבון מחיר נמוך ליחידה - או מהנחות-כמות שמייצגות דיסקאונט משמעותי אך בפועל לא מופיעות בהשוואת הסל של המועצה שמתמקדת במוצר אחד בלבד ומעוותת את התוצאה הסופית.

הרשתות שמבינות את המשחק הזה בוחרות להגביל את המחיר לפריט אחד או שניים באותם המוצרים שלמיטב ידיעתם עשויים להיות בסקר ועל פי דיווחים לא מאומתים הם יודעים היטב אלו מוצרים יהיו... וכך הם מציגים את "הסל הזול ביותר" בסקר אך לא בהכרח בקופה.

כדי להסביר יותר, סופר סטנדרטי מציג למכירה כ-8000 פריטים ויותר. מתוכם יש כ-150 פריטים שהמחיר שלהם מוגבל באופן כזה או אחר. כלומר, כ-1.9 אחוז בלבד מכלל הפריטים בחנות הם פריטים בעלי הגבלת מחיר. לעומת זאת כשאנחנו מתבוננים בסקרים (דרך מערכת שקיפות המחירים - שבה ניתן לדלות גם את האינפורמציה הנסתרת) אנחנו מגלים שלעיתים עד 50% מהפריטים שמופיעים בסקר הם פריטים מוגבלים. אחרי ההסבר אנחנו גם יכולים להעריך מדוע האחוז שלהם גבוה כל כך במוצרי הסקר...

המסקנה הסופית, אין דרך לדעת היכן הסל הזול ביותר עבורכם רק בבדיקה ישירה לסל האישי שלכם מבלי להסתמך על סקר כזה או אחר.

פנינו למועצה הישראלית לצרכנות, כדי לקבל תשובות על הדרך בה מתנהל סקר המחירים אך במועצה לצרכנות לא טרחו להשיב לפניותינו הרבות ותגובת הארגון לא התקבלה עד לפרסום הכתבה.