הרב יונה מצגר בכה: "לא צריך להעניש אותי יותר"

במהלך דיון בערעור שהגיש הרב יונה מצגר נגד ביטול עסקת הטיעון שלו והארכת עונשו בשנה, הרב הביע חרטה בפני ביהמ"ש על מעשיו ואמר: "חטאתי, עויתי פשעתי" (בארץ)

דניאל הרץ | כיכר השבת |
(צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)

הפרקליטות הביעה הבוקר (חמישי) תמיכה בערעור של הרב יונה מצגר, הרב הראשי לשעבר, שבית המשפט המחוזי דחה את הסדר הטיעון שהושג בעניינו ושלח אותו לארבע שנות מאסר וחצי, שנה יותר מאשר נפסק לו בהסדר הטיעון.

עו"ד תמר ברונשטיין, ראש התחום הפלילי בפרקליטות המדינה, אמרה בדיון בערעור כי המדינה מגנה על ההסדר ולא חוזרת בה, גם לנוכח פסק הדין. "אנחנו באותו הצד של המערער", אמרה עו"ד ברונשטיין, שהוסיפה כי לאחר בחינת קביעותיו של השופט משה יועד הכהן מבית המשפט המחוזי בירושלים התברר כי נפלה טעות בהצגת הסדר הטיעון מצד פרקליטות מחוז ירושלים. את הערעור הגישו עורכי דינו של הרב מצגר, טל גבאי ויהודה פריד.

כזכור, הרב מצגר הורשע בעבירות שוחד בהיקף של חמישה מיליון שקלים, ונשלח למאסר של ארבע שנים וחצי, בנוסף לקנס בגובה של חמישה מיליון שקלים. הוא אמור להתחיל את ריצוי עונשו ב-3 במאי.

"מצאנו שני עניינים שבהם נפלה טעות בהצגת ההסדר לבית המשפט המחוזי", הסבירה נציגת הפרקליטות. "היעדר התייחסות לקושי בראיות. מדובר בטעות בעלת משמעות כבדה. נפלה גם טעות בהצגת מתחם הענישה, שהיה נמוך מדי", אמרה. הבחינה, כך ציינה, בוצעה בין היתר במעורבותו של פרקליט המדינה שי ניצן.

עו"ד גבאי טען כי הסדר הטיעון אושר בדרגים הגבוהים ביותר בפרקליטות המדינה, וכי אחת הסיבות לחתימה עליו, היא לעודד עובדי ציבור בכירים כמו הרב מצגר להודות על מעשיהם ולחתום על הסדר טיעון. הוא הוסיף כי ההסדר נחתם גם בשל קשיים ראייתיים, ובעיקרם, "הקושי בהסתמכות על דבריו של עד המדינה".

בסיום הדיון התייחס הרב מצגר לקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לא הביע חרטה כנדרש, ופנה לשופטי בית המשפט העליון בדמעות: "נשאלתי על ידי השופט משה הכהן האם יש לי מה להוסיף על דברי הסניגור. לא ידעתי שאני צריך להתחרט בפניו. אני אומר לכם עכשיו חטאתי, עוויתי, פשעתי לחוק המדינה. לא צריך להעניש אותי יותר. קיבלתי את כל האחריות".

לגבי הקושי הראייתי, אמרה עו"ד ברונשטיין, כי "מדובר בתיק שמבוסס בעיקרו על עדות של עד מדינה. ובמצב זה, קיים סיכון משום שהוא מבוסס על ההנחה שהעד יעיד כהלכה". היא הוסיפה כי "עד המדינה היה אדם מקורב מאוד למערער במשך 20 שנה. במצב זה הבאנו בחשבון את הקשוי הנפשי והחברתי שיעמוד בפניו כשירצה להעיד בפני בית המשפט, משום שיחשוש כי ינודה על ידי החברה שממנה בה". היא הוסיפה כי ההקלטה שהקליט עד המדינה את הרב מצגר חיזקה את הראיות רק במידה מסויימת אולם לא תמכה בכל סעיפי האישום.

לדבריה, עבירות השוחד שבהן הורשע מצגר לא היו "בליבת תפקידו", והוסיפה כי מתחם הענישה של שנתיים עד שש שנות מאסר שבו צידדה הפרקליטות בזמן הצגת ההסדר אינו נכון, ואמרה כי המתחם שבו הפרקליטות מחזיקה כיום נע בין חמש שנות מאסר לשמונה שנות מאסר. מתחם הענישה הוא הטווח שבתוכו סבורים הצדדים צריך להיקבע העונש. בית המשפט המחוזי קבע בזמנו כי המתחם הראוי הוא בין שש לתשע שנות מאסר.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר