אאא

1.

פוליטיקאי בכיר העריך לאחרונה שהכרזה על בחירות, אם תהיה, תידחה עד לאחר יום העצמאות. התקופה שבין פסח ליום העצמאות היא מה שבנימין נתניהו מכנה: "זמן ראש הממשלה". הזמן שבו רה"מ יוצא לטבע ומצטלם בחיק המשפחה. הזמן שבו אשת רה"מ מגיעה לטקס הדלקת המשואות. טקסים ממלכתיים, אירועים פומביים, הרבה ימי חופש ואפילו תקשורת שנוטה להיות חיובית ונוסטלגית הם לא דבר שראש ממשלה יוותר עליו.

פוליטיקאים שהסתובבו סביב נתניהו בשנים האחרונות מכירים את המונח הזה, מכירים את גישתו. נתניהו הוא איש של סמלים. גם שר האוצר משה כחלון יודע את זה. לכן המהלך שלו להכרזה על התוכנית הכלכלית היה מתוזמן היטב. האמת היא שהוא הצליח לבלבל את כולם, כולל את נתניהו. לכאורה היה מתבקש שיודיע על מהלך כולל של הטבות ערב הפסח, רגע לפני החג, אבל כחלון יודע שיש לו תקופת חסינות של לפחות עוד שבועיים מהיום. אם מוסיפים לזה עוד שבועיים של חקיקת חוק התאגיד החדש שנתניהו יתקשה לוותר עליה, הגענו כבר לאמצע חודש מאי. ואולי עד אז הרוחות יירגעו, אולי עד אז נתניהו ישכח שכחלון עשה לו את תרגיל גניבת הקרדיט שהוא בעצמו המציא. ואם בכל זאת נתניהו לא ישכח ולא יסלח ויחכה להזדמנות הראשונה לפרק את הממשלה, כחלון תמיד יוכל לומר, אני רציתי לתת לציבור, זה נתניהו שבלם אותי.

2.

התוכנית "נטו משפחה" שהציג אתמול שר האוצר מרגיזה את נתניהו לא רק בגלל שלא תואמה איתו ולא רק מכיוון שפספס את הצילום המשותף ואת הקרדיט. היא צפויה לעורר מהומה בלשכת ראש הממשלה מכיוון שהיא גם מנוגדת מהותית למה שנתניהו מאמין בו. רה"מ ניסה למשוך בשבועות האחרונים את שר האוצר להפחתת מסים "פר אקסלנס", וכשנתניהו מדבר על הפחתת מסים הוא מדבר בעיקר על מס חברות. זו היתה תפיסתו מאז ומעולם ולשם הוא מכוון לאורך כל הדרך. הפחתת מס חברות באופן דרמטי היא המהלך שניסה ליישם בעבר ונאלץ לחזור בו לאחר המחאה החברתית. על כך מבוססת כל התפיסה הכלכלית שלו. ועל כך מבוססת תיאוריית החלחול המפורסמת שאומרת במלים פשוטות – ניתן יותר לחזקים, נגדיל את הצמיחה ואז יהיה יותר לכולם. התוכנית שהציג כחלון הפוכה לחלוטין לקו החשיבה הזה. שר האוצר אומר בעצם: אני אגדיל את ההכנסה הפנויה ואוריד את יוקר המחייה וזה מה שיגדיל את הצריכה ומשם את הצמיחה. במקום מלמעלה למטה כחלון הולך מלמטה למעלה. זו לא מדיניות כלכלית שמדברת לרה"מ נתניהו וגם לא לשר האוצר לשעבר נתניהו. מה שהופך את המשבר הפוליטי שהיא צפויה לעורר לקשה עוד יותר.

3.

יש הרבה קווים מקבילים בין התהליך שעבר על יאיר לפיד כשר אוצר לזה שעובר עכשיו על שר האוצר משה כחלון. כחלון, כמו לפיד, נתקל מצד אחד בראש ממשלה שעניינים כלכליים חברתיים לא נמצאים על סדר היום שלו, ומצד שני בראש ממשלה שלא יכול לאפשר לשר האוצר שלצידו, שאינו חבר מפלגתו, לפרוח. כחלון, כמו לפיד, נתקל בראש ממשלה שמגיע רק לישורת האחרונה של מהלכים כלכליים כדי לגזור את הסרט. וכחלון, כמו לפיד, עשוי למצוא את עצמו מחוץ לממשלה די בקרוב. עכשיו רק צריך לחפש את התירוץ.

כשלפיד פוטר מהממשלה הוא מיהר לשלוף את תוכנית יוקר המחייה שהיה עושה לו רק נתניהו לא היה מפטר אותו. באופן אבסורדי התוכנית הזו דומה בשני סעיפים עיקריים דמיון מהותי לתוכנית שהציג כחלון: גם לפיד סיפר שתיכנן להוריד מכסים על מוצרי צריכה וגם הוא הציג בדיעבד תוכנית לצמצום תשלומי ההורים על חינוך. ההבדל היחידי בין השניים הוא התזמון. לפיד הציג תוכנית בדיעבד, רגע אחרי פיטוריו. כחלון הציג תוכנית לפני משבר פוליטי חריף שאולי עוד יוביל להתפרקות הקואליציה. מבחינת התזמון, כחלון שועל הקרבות הפוליטי הוותיק – מנצח. אלא שלמרבה האבסורד גם זה יכול להוביל לסיום כהונתו, בדיוק כמו לפיד.