אאא

ממשלת ישראל צפויה לאשרר היום סופית את ההסכם הבילטרלי עם הממשל הסיני, שיאפשר להביא לארץ פועלי בניין אזרחי סין לתקופה מוגבלת בזמן של חמש שנים לאדם. ההסכם צפוי להזרים לישראל בחודשים הקרובים 6,000 פועלי בניין מסין, לאחר שהבאתם של אלו נעצרה ב־2005 בעקבות ביקורת על תשלומים בגובה אלפי דולרים שגבו חברות כוח האדם מפועלים שביקשו להגיע לעבוד בישראל. המגעים לגיבוש ההסכם הובלו בידי ראש מטה הדיור במשרד האוצר אביגדור יצחקי בעידודו של שר האוצר משה כחלון.

ההסכם החדש אמנם נועד להגן על העובדים מפני ניצול בידי חברות כוח אדם, אך בפועל קובע סכומים ברורים שהפועלים יידרשו לשלם תמורת הזכות לעבוד בישראל. לפי תנאי ההסכם, חברות כוח האדם הסיניות שינהלו את הליך מיון והבאת הפועלים לישראל יזכו לתשלום של 4,500 דולר עבור כל פועל, מהם 1,000 דולר מהפועל עצמו. יתרת הכסף תשולם בידי חברות כוח אדם ישראליות שיקבלו את הפועלים בישראל וישבצו אותם לעבודה אצל הקבלנים המקומיים. כוונת ממשלת ישראל להביא 6,000 פועלים סינים צפויה להניב לחברות כוח האדם הסיניות 27 מיליון דולר. מעבר לכך, ההסכם מאפשר לחברות לגבות עמלות עבור מספר עובדים הגבוה ב־20% מאלה שיגיעו בפועל שמייצג את העובדים שנופו בהליך המיון.

בשנה החולפת גייסה המדינה 8,000 פועלי בניין ממדינות מזרח אירופה, רובם ממולדובה, שהצטרפו ל־1,000 פועלים שמועסקים בישראל באמצעות חברת יילמזלר הטורקית ול־3,000 פועלים סינים שהגיעו לישראל לפני כעשור. אך בעוד שההסכמים להבאת פועלים ממדינות מזרח אירופה נחתמו מול רשויות התעסוקה המקומיות, ההסכם להבאת פועלים סינים שונה ומנוהל בידי גוף שמייצג את האינטרסים של חברות כוח האדם ולא את העובדים. בנוסף, העבודה מול הרשויות הרשמיות במדינות מזרח אירופה פוטרת הבאת עובדים מהן מתשלום דמי תיווך לחברות כוח אדם מקומיות.

ישראל אמנם חתמה על ההסכם מול משרד הסחר הסיני, אך על ביצוע ההסכם הופקד ארגון Chinca, המייצג חברות כוח אדם, חברות בנייה וחברות נוספות. גוף זה יחתום על הסכמים עם חברות כוח אדם סיניות, שיתווכו בהבאת העובדים. אזרחים סינים שיבקשו להגיע לעבודה בישראל, ושמגיעים לרוב מאזורים כפריים ונעדרי אמצעים, יידרשו להירשם דרך אתר האינטרנט של הארגון. גורמים ישראלים המעורים בשוק העבודה בסין מעריכים כי הרישום יבוצע עבור הפועלים בידי חברות כוח האדם בתמורה לתשלום.

סעיף קטן בהסכם מספק הצצה לשיטות הפעולות שהיו נהוגות בעבר בחברות כוח האדם הסיניות. הסעיף קובע כי הנציגים שיישלחו החברות לישראל אינם רשאים לגבות כסף מהעובדים, להחרים את דרכוניהם, לנקוט כלפיהם באלימות ולהתערב בשיבוצם לעבודה.

תנאי מוקדם לחתימת ההסכם היה דרישת המשטר הסיני שישראל תתחייב לא להעסיק את אזרחיה מעבר לקו הירוק בנימוק רשמי של בטיחות וחשש לחיי אדם. בעקבות התנגדות ממשלת ישראל לכך גובש פיתרון במסגרתו חברות כוח האדם הישראליות יגבשו רשימת אתרים שבהם יועסקו העובדים, שהממשל הסיני יהיה חשוף אליה. במקרה של הסתייגות מאחד האתרים יפנו נציגי הממשל למשרד הבינוי לגיבוש פיתרון.