אאא

עם עליית שילטון וישי בצרפת הכבושה, נמצאו בה מאות משפחות של סוחרים יהודים ממוצא גרוזיני, בוכרי אפגאני ומאות משפחות וסוחרים יהודיים ממוצא פרסי.

הסוחרים היהודים מארצית אלו ידועים כממולחים ביותר וידעו להתאגד ולארגן את עצמם מול השלטונות הפרו נאצים. הם טענו שהם גאורגים ג'וּגוּטים בני דת משה ולא משתייכים בשום אופן לגזע היהודי.

השלטון הנאצי שראה ביהדות גזע ולא דת הכיר בתחילה בטענותיהם. בשנת 1942 שלח המומחה הראשי של הרייך השלישי לגנאולוגיה יהודית פרידריך וילהלם למשרד החוץ הנאצי את חוות דעתו המנומקת שיהודי ארצות אלו אינם מגזע היהודים. עם קבלת התשובה רוב יהודים אלו נסו מצרפת במהירות האפשרית. בשלהי 1942 שלח משרד החוץ הגרמני למשרד למדיניות הגזע את חוות הדעת אך זו לא התקבלה ולמעשה נדחתה מה שהעמיד בסכנה את אותם יהודים.

לאחר מחקרים ארוכים בדבר גזעם של יהודים אלו לא ניתנו פסיקות חד משמעותיות ולמעשה ההחלטות בעניינם נדחו ונדחו על יד "המכון לחקר הספר וארצות-חוץ" וגופים נוספים. מציאות זו נתנה ליהודים אלו שהות מספקת בכדי להתארגן ולברוח לעומק צרפת ומחוצה לה.

אמנם בצרפת המדיניות הנאצית כלפי היהודים הקווקזים ואחיהם התנהלה באיטיות אך בפועל כאשר הגיעו הנאצים לקהילות של יהודים רוסיים בהם חיו יהודי הקווקז הם הושמדו יחד איתם. שונים מכך היו יהודי ההרהריים שחיו בקווקז שניצלו עקב הנצחון הרוסי על הגרמנים בצפון הקווקז.