אאא

אמנם יהדות לוב היא מהקטנות ביותר בארצות האיסלאם אך היא מהעתיקות והמפוארות שבקהילות אלו. יהודי לוב נחלקו לשלוש קבוצות: הראשונה במחוז טרפוליטניה שבירתה טריפולי. השניה במחוז קירינאיקה שבירתה היא בנגאזי והשלישית יהודים שחיו על גבול הסהרה במערות וקיימו את יהדותם בתנאים על אנושיים. שתי הקהילות הראשונות היו מעורות מאוד בכלכלה והשלטון האיטלקי לובי והוכרו כקהילה רשמית ובעלת זכויות שוות. שנים מעטות לפני השואה אף ביקר הדוצ'ה בניטו מוסליני בלוב ונאם בפני הקהילה היהודית שקיבלה אותו בכבוד מלכים.

צרותיהם של יהודי לוב החלו בשנות השלושים עם התהדקות הקשרים בין המופתי הירושלמי חאג' אמין אל חוסייני לדוצ'ה בניטו מוסליני שתמך במרד הערבי באמצע שנות השלושים. בשנת 1938 פורסמו חוקי הגזע האיטלקים שגררו ביקורת במדינה הנוצרית קתולית על כך שכביכול על פי חוקי הגזע ישו מייסד הנצרות הוא מגזע נחות. לטענה זו נדרשו מיטב ה"חוקרים" שטענו כי היהודים של המאה העשרים אינם יהודים מהגזע היהודי העתיק ולכן אין בכך סתירה לחוקי הגזע.

מושל לוב האיטלקי איטלו באלבו שהבין את מידת השפעתם של יהודי לוב על הכלכלה והחיים בלוב ואף הגן על יהודיה לא פעם לא מיהר להחיל את חוקי הגזע במלואם. לצד המושל מיהרו הפקידים האיטלקים להחיל את החוקים ובראשם פיטורי הפקידים היהודים וסגירת החינוך היהודי. 

בספטמבר 1940 הפציצו האיטלקים את תל אביב וכתגובה הפציצו הבריטים תחנת כח הצמודה לרובע היהודי בטריפולי - הפצצה בה נהרגו כשישים יהודים. בסוף שנה זו כבשו הבריטים את לוב והיהודים לא הסתירו את שמחתם. תהפוכות במלחמה והזדהותם של היהודים עם הבריטים הביאו את השלטון האיטלקי שחזר וכבש את לוב בשיתוף עם כוחות מוסלמים מקומיים לגרש את היהודים למחנות ריכוז שהגדול שבהם היה מחנה ג'אדו הידוע לשמצה.

כשלוש מאות יהודים מלוב הגיעו לברגן בלזן ומיעוטם שרד את המלחמה. מלבד הקושי הבלתי ישוער של החיים בברגן בלזן ניצבו יהודי לוב מול הקושי להבין את השפה ואי יכולתם לדבר עם היהודים במחנה באידיש מה שהוריד את סחכויהם לשרוד. לאחר המלחמה המשיכו תושביה המוסלמים של לוב לפרוע פרעות ביהודים במספר פוגרומים גדולים.

על פי הערכות 712 יהודים מלוב נהרגו בתקופת מלחמת העולם השניה. מקרב קהילות צפון-אפריקה, יהודי לוב חוו את אימי השואה בעוצמה הרבה ביותר. אלפים סבלו במחנות כפייה, במחנות עבודה, בבתי כלא או במעצר בית. כ-300 יהודים נשלחו למחנות ברגן-בלזן ואינסברוק. כ-2,600 יהודים הוגלו למחנה הריכוז בג'אדו (235 ק"מ מדרום-מערב לטריפולי), ו-562 מהם מתו ברעב, במחלות ובעינויים. כ-400 יהודים פוזרו בעיירות הסמוכות לג'אדו. כ-1,000 גברים יהודים גויסו לעבודות כפייה במחנה סידי אל-עזיז, וכ-350 מהם הועברו אחר כך למחנה כפייה סמוך למצרים.