כשהחיסונים מתחלפים בסירופים, הסירופים באינהלציות, האינהלציות באנטיביוטיקה והמחלות לא מרפות, לא פלא שיותר ויותר הורים מתייאשים מהרפואה הקונבנציונאלית. אך בשונה מקופת חולים בה כל רופא אחראי על חלק מסוים מגופינו וכל שורה בבדיקת הדם מבשרת על תרופה מסוימת, כל התחום של הרפואה האלטרנטיבית נראה מסתורי ובלתי מוסבר. אך מאחורי רוב הטיפולים האלטרנטיביים יש היגיון ולבחירות של המטפל יש הסבר פשוט. כך גם במקרה של שיטת סו-ג'וק הקוריאנית.
סו-ג'וק היא בעצם שיטת ריפוי ע"י גירוי נקודות מסוימות בכפות הידיים והרגליים. "סו" בקוריאנית זה כף יד ו"ג'וק" זה כף רגל. כמעט על איבר שלנו משקף את הגוף כולו, אך בכפות הידיים והרגליים ההשתקפות הזאת בולטת לעין. לכן גם קל יותר להשפיע על הגוף ע"י גירוי הנקודות המתאימות דווקא בכפות הידיים והרגליים. התיאור הבסיסי הוא פשוט מאוד: האגודל הוא הראש, הזרת והאצבע הם הידיים, הקמיצה והאמה הם הרגליים. החלק הפנימי של כף היד זה הבטן והחלק החיצוני זה הגב. מה שטוב מאוד בשיטה הזאת הוא שגם לא ניתן לטעות בה. גם אם אתם לא מטפלים מקצועיים ולא טובים באנטומיה וקשה לכם למצוא את הנקודה הנכונה על כף היד, אתם יכולים פשוט למשש את האזור שנראה לכם כמתאים והנקודה הנכונה תהיה הרבה יותר כואבת מכל השאר. כך למשל לחיצה על החלק הפנימי של האגודל תהיה כואבת מאוד במקרה של כאב גרון. הנקודה הכואבת היא הנקודה שחייבים להפעיל עליה את הגירוי.
גם מאחורי בחירת הגירוי המתאים יש היגיון פשוט מאוד. על הנקודה הכואבת מופעל אותו הגירוי שרצוי להפעיל על האיבר הכואב. כלומר אם מדובר בכוויה או חבלה ניתן להצמיד לנקודה את הקרח. אם רצוי לחמם את האיבר הכואב ניתן לחמם גם את הנקודה על כף היד. המטפלים המקצועיים בשיטת הסו-ג'וק לרוב משתמשים מגוון רחב של טיפולים: דיקור, עיסוי, טיפול במוקסות, בזרעים, בצבעים וכו'. כל הטיפולים מופעלים על נקודות מסוימות על כפות הידיים והרגליים ולא על הגוף כולו, מה שמקל מאוד על החולה מבחינה פסיכולוגית.
היתרון הנוסף של השיטה הוא בכך שאי אפשר לגרום בה נזק. ההוכחה לכך היא פשוטה: בחיי היום-יום כשאנו שוברים או חותכים את האצבע אנחנו לא סובלים מכאבים בכל היד. כך גם פגיעה בנקודה מסוימת בכף היד לא תפגע באיבר הפנימי בגוף. אך הפעלת הגירוי דרך הנקודה המתאימה עוזרת לאיבר לרפא את עצמו ומפחיתה את הכאב.
החיסרון של סו-ג'וק זהה לחסרונם של רוב הטיפולים האלטרנטיביים. הטיפולים האלה לא מיועדים למצבים חמורים ולא למחלות חריפות. הם מתאימים יותר למצבים כרוניים, למחלות חורף קלות אך מייגעות. בכל מקרה לפני תחילת הטיפול עדיף לפנות לרופא, במיוחד כשטיב המחלה וחומרתה לא ברורים. שיטת הסו-ג'וק גם משתלבת מצוין עם שיטות ריפוי קונבנציונאליות ותרופתיות. כך למשל אין שום מניע יחד עם האנטיביוטיקה נגד דלקת אוזניים אצל הפעוט לצבוע את הנקודות המתאימות על האגודל שלו בצבע הכחול שידוע ביכולתו לרפא דלקות. סו-ג'וק היא שיטה יעילה שיכולה לסייע לטיפול הרפואי הסטנדרטי ולזרז את ההחלמה, אך לרוב לא באה להחליף את הרופא ובית המרקחת. גם כשהטיפול התרופתי בעייתי, למשל במצבים של היריון או אלרגיה, טיפולים אלטרנטיביים וביניהם הסו-ג'וק יכולים לעזור מאוד לחולה.
