במבט ראשון השאלה שבכותרת נראית מגוחכת. אבל, לצערנו, זו האמת המרה, אנחנו אכן לא יודעות לנוח. מסתבר שעלינו ללמוד לא רק לעבוד, לגדל את הילדים ולהחזיק משפחה, אלא גם לנוח. לרוב תחת ההגדרה של המנוחה אנחנו מכניסות דברים שרק משתיקות את העייפות, אך לא באמת גורמות לנו לנוח ולהרגיש רעננות.

למשל, איך את נחה אם את מוצאת פתאום כמה דקות פנויות באמצע יום העבודה? לרוב את סוגרת את הקבצים שעליהן עבדת ומשוטטת קצת באינטרנט וברשתות החברתיות, קוראת חדשות, כותבות מיילים לחברות, לפעמים רואה סרטון נחמד ב"יוטיוב" וכו'. אכן, זה מאפשר לשכוח מהעבודה המתישה, הבוס המעצבן והדוח הארוך שהיית צריכה להגיש.

הבעיה היא רק שהמוח שלנו פשוט לא מסכים אתנו. המוח העקשן שלנו לא מכיר בשום מנוחה אחרת פרט לשינוי אופי הפעילות. כלומר, לא משנה מה את קוראת במחשב: מייל מאיים מהבוס או סיפור מצחיק על הילד של השכנה, הגוף ממשיך בהספקה מוגברת של החמצן לאותם אזורים במוח. ניתן לדמות את זה לאיש שאחרי יום שלם של הרמת משקולות החליט לנוח ע"י סחיבת בקבוקי מים. האם ביום למחרת הוא יופתע מכאבי ידיים? ואנחנו דווקא כן מרגישות מופתעות כשאחרי יום שלם של עבודה ומנוחה מול אותו המחשב אנחנו סובלות מכאבי ראש ולחץ נפשי.

וכל התיאור הזה מתייחס לא רק לעבודה מול המחשב. אישה שעובדת בעבודה פיזית, למשל בתור סייעת בגן ילדים, ואז בערב "מגוונת" ע"י משחקים עם ילדים משלה, עלולה מהר מאוד לסבול מעייפות, שחיקה ואף מדיכאון. לעיתים הנשים גם מתביישות בתחושת העייפות, המתח והדיכאון כי הן נוטות לחשוב שהמחשבות והתחושות הללו אומרות שהן לא אוהבות את העבודה שלהן, את המשפחה שלהן וכו'.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בפועל אין קשר בין הדברים ואף שאהבה וסיפוק נותנים לנו כוח ומוטיבציה הם לא יכולים לגבור על תחושת העייפות הפיזית שנגרמת מניצול מוגבר ולא אחראי של המשאבים הפיזיים שלנו.

כפי שכבר הוסבר, הבעיה העיקרית היא שבמקום לתת מנוחה אמיתית לגוף ולנפש אנחנו משתיקות את העייפות ב"מנוחה מזויפת" שמספקת לנו בידור ומשכיחה את הדאגות, אך רק מתישה עוד יותר את גופנו. במידה ואנחנו עובדות במשרד עלינו לדאוג לפעילות פיזית סדירה. פעילות גופנית לא רק מחזקת את השרירים ומשפרת את המצב הבריאותי היא גם מאפשרת לגוף להזרים חמצן לאותם אזורים במוח שסובלים מ"אפליה" במשך יום העבודה ובו בזמן לתת לאזורים אחרים במוח לנוח ולהשתקם.

כשעיקר העבודה שלנו היא עבודה פיזית עלינו לדאוג לפתח את היצירתיות שלנו בכל דרך אפשרית. ציור, רקמה, מחול, צילום – כל פעילות אומנותית תאפשר ליצור את האיזון החשוב כל כך לפעילות התקינה של המוח. והאיזון הזה הוא הדרך היעילה ביותר להתמודד עם העייפות היומיומית. גיוון אפקטיבי של עיסוקים יומיומיים לא מגביר את העומס שלנו, אלא דווקא נותן לנו את הכוח להתמודד עם שלל המשימות.