ליצן קטן נחמד...

כל הילדים אוהבים ליצנים. אבל מה קורה כשהילד עצמו נחשב ל"ליצן של הכיתה"? מה המשמעות של הנטייה להתלוצץ, להצחיק ולהתבדח בלי סוף? מי הם הליצנים הקטנים האלה?

דינה פלר | כיכר השבת |

ילד ליצן זו תופעה די נפוצה. כמעט בכל בית ספר יש אחד שהופך כל שיעור להצגה, שצוחק ומצחיק בלי הפסקה, שלא נעלב ולוקח הכול בקלות. לעיתים ההתנהגות שלו כה מוגזמת ובולטת לעין שהמבוגרים מתחילים לשאול מה עומד מאחוריה. כי מצב רוח טוב, יכולת להצחיק ולמצוא חברים אלה כמובן דברים חיוביים, אבל גם דברים חיוביים במינון גבוה מדי מתחילים לעורר חשדות.

ראשית, חשוב להפריד בין שתי קטגוריות של ילדים ליצנים. חלק מסוים מהילדים האלה הם באמת אומנים, שחקנים וליצנים מלידה. מבחינתם כל העולם הוא במה והם זקוקים למופעים וצופים. אלה ילדים מלאי שמחת חיים והם רוצים לשדר את השמחה הזאת לסביבה שלהם. סימן היכר הכי חשוב שלהם היא השאיפה הכנה לעזור, לגרום לאחרים לחייך, להצחיק בלי להעליב. הם למשל לעולם לא יחקו מישהו שעלול להיפגע מזה. כשהילדים האלה מוצאים דרך להביע את הכישרון שלהם בחוג אומנות כלשהו, בדרך כלל הבעיה של התנהגות לא ראויה בשיעורים פוחתת ונעלמת.

הבעיה העיקרית היא עם קטגוריה שנייה של ילדים ליצנים. גם הילדים האלה נראים תמיד שמחים, הם אוהבים לספר בדיחות וילדים אחרים נהנים להתיידד אתם. אבל במקרים רבים השמחה שלהם מוגזמת ולא תואמת את המציאות, והבדיחות שלהם אמורות למשוך תשומת לב גם על חשבון החלש ביותר בכיתה.

במקרה הזה מדובר בילדים שהליצנות אצלם היא מעין מסכה, ביטוי לתקשורת מעוותת עם העולם. מסכת ליצן היא כלי נוח להסתיר פחדים וחוסר ביטחון עצמי. היא בעצם הדרך להתחמק מהצורך בפתיחות מסוימת שהיא בסיס לכל מערכת יחסים תקינה. לרוב מה שמניע את הילדים האלה זה פחד. הרבה פעמים הילדים האלה גם צוחקים בצורה מוגזמת על עצמם ומבליטים ללא צורך את החסרונות שלהם. בעצם, כשהם עושים זאת הם חוסכים מעצמם את העלבון האפשרי מצד ילדים אחרים, כי אם הילד כבר צוחק על עצמו, מה הטעם להציק לו?

הילדים האלה פוחדים לא רק לשמוע הערה לא מחמיאה מאחרים, הם גם פוחדים לחשוף את רגשותיהם, את מחשבותיהם האמיתיות. בדרך כלל זה מצביע על דימוי עצמי נמוך ביותר. כשהילד בטוח לגמרי שהרגשות והמחשבות שלו הם "לא ראויים" ו"פסולים" הוא מחפש דרך להציג לסביבה משהו מקובל ונייטרלי שיסתיר את הפנימיות "המבישה" שלו. יכולת להצחיק ולחקות חוסכת מהילדים האלה את הצורך לחשוף את העולם הפנימי שלהם.

הנטייה לראות בכל דבר סיבה לצחוק וההרגל לענות על כל שאלה בבדיחה לעיתים גם פותרים את הילד מהצורך לעשות משהו ולשנות משהו. קשה להתייחס ברצינות שילד שכביכול יודע רק לעשות שטויות ולצחוק. גם המורים וגם ההורים פעמים רבות מורידים את מפלס הציפיות ביחס לילדים האלה. כשלא ניתן לקיים שיחה רצינית, קשה מאוד לצפות להישגים רציניים. ואז מסתבר שמסכת הליצן בעצם הצילה את הילד מציפיות מוגזמות שהוא פחד לא לעמוד בהן.

כשמדובר בליצנות שהיא ביטוי לחוסר ביטחון עצמי ובעיות פסיכולוגיות, ולא כישרון אומנותי, מומלץ מאוד לטפל בתופעה בעזרת איש מקצוע. מכיוון שלתופעה הזאת יש לעיתים השלכות קשות בכל הקשור ליחסים עם המורים ויכולת לבנות מערכת יחסים תקינה עם אנשים אחרים בכלל, חשוב לא להתעלם מ"התנהגות טיפשית", אלא לחקור את שורשיה ולעזור לילד.

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית