בישראל, בשלוש השנים הראשונות לחייו של הילד יש בדיקות תקופתיות בטיפת חלב, שם נבדקים גובה והמשקל וכך ניתן לאבחן אם הילד גדל ומתפתח. הבעייה מתחילה לאחר גיל 3 שאז הילדים כבר לא מגיעים לטיפות חלב, למרות שעל פי ההמלצות יש להמשיך מעקב עד גיל 5, אולם ברגע שהחיסונים מסתיימים - הילדים כבר לא כל-כך הולכים. כך יוצא שאחרי גיל 3 אין בדיקות לא של משקל ולא של גובה באופן יזום.
במהלך החיסונים בבתי הספר: בכיתה א', ואח"כ בכיתה ז' ועוד פעם בבית ספר התיכון, ישנן גם מדידות של משקל וגובה אבל הן נעשות במרווחי זמן ארוכים ולא מראות את מגמת הגדילה אלא את מצב הילד באופן נקודתי. הבדיקות האלו יכולות להראות אם ילד מאד נמוך או בתת משקל (מתחת לעקומה התחתונה דהיינו אחוזון 3) ואז ממליצים ללכת לבדיקת רופא. אבל אם מישהו גדל טוב עד גיל 4, למשל, ואח"כ הפסיק לגדול, אותן בדיקות לא יוכלו לאבחן זאת. כיום, בקופות החולים אין חובה למדוד משקל וגובה באופן תקופתי ולכן בעיות גדילה מאובחנות לעיתים בגיל מאוחר יחסית.
בעניין הגדילה ישנו חלון הזדמנויות לטיפול שהולך ונסגר עם התקדמות גיל הילד. בגיל 4 , אם מתגלה בעייה בגדילה שאפשר לטפל בה, יש כ-10 שנים להשפיע על תוצאות הטיפול אומנם אם הבעייה מתגלה בגיל 14 שנים, יש רק 2-3 שנים להשפיע.
להיות עירניים לכל שינוי
כאן נכנס תפקיד ההורים וחשיבותו. לא צריך להכנס לפאניקה ולמדוד עם סרגל כל יום את הילדים, מסיבה פשוטה שהבדיקות שנעשות כך הן לא מדוייקות ואם רוצים למדוד באמת משקל וגובה יש לפנות לאחות או לרופא. אולם, הדרך הפשוטה ביותר בה ניתן להורים להעריך את גדילתו התקינה של הילד היא לפי הבגדים. ילדים שגדלים באופן בריא מחליפים בגדים כל עונה, ולכן אם ילד לא החליף בגדים ונשאר באותה מידה 2-4 עונות אז משהו לא בסדר.
למשל, אחת הבעיות שמפריעה לתהליך גדילה תקין היא מחלת הצליאק: רגישות לקמח. אם ילד גדל יפה עד גיל 8 שנים ואז הפסיק לגדול כי פיתח צליאק, לא ניתן לאבחן זאת אם לא בדקו. מי יוכל לשים לב? ההורים. אם המכנסיים של הילד לא התקצרו עליו כבר שנתיים זה סימן שהילד לא גדל. לכן על ההורים להיות עירניים, ולבדוק בהחלפת העונות את מידות הבגדים והנעליים.
בגיל ההתבגרות אחראים ההורמונים על האצה בגדילה. טווח הגילאים לסיום תהליך הגדילה רחב ותלוי מתי התחיל תהליך ההתבגרות ומתי הסתיים, וכל ילד עם עולמו שלו. יש לכך גם קשר הדוק לגנטיקה, כך אם אבא מספר שעד הבר מצווה הוא היה הקטן בישיבה ואז פתאום הוא צמח, יש לכך קשר תזמון גיל ההתבגרות שגורמים לקפיצה בגדילה. אם קצב הגדילה לפני גיל ההתבגרות הוא בממוצע 5 ס"מ לשנהבמהלך גיל ההתבגרות פתאום יכולה להיות קפיצה של 10-15 ס"מ. מי שיש לו מתבגרים בבית יודע שתוך שנה כמעט כל הבגדים כבר לא עולים על הילד.
לכן הכלל הוא פשוט: לא משנה הגובה של הילד אלא קצב הגדילה, כל עוד הוא גדל - זה מעיד על מהלך תקין. אמנם גם יש לשים לב קומה נמוכה באופן קיצוני. כאמור, גילוי מוקדם יכול להביא לטיפול בתהליך הגדילה. אם קצב הגדילה הופרע בעקבות צליאק, אזי טיפול של דיאטה מאוזנת יוכל להביא להמשכיות בגדילה. אם היה חסר בהורמון גדילה, ניתן להביא לילד הורמון גדילה ואז פתאום במקום להיות בגובה 1.40 הוא יכול לצמוח לפוטנציאל הגובה המשפחתי שלו.
בדרך-כלל, הורים נוטים לשים לב יותר לקומה נמוכה אצל הבנים, והבנות לעיתים מופלות לרעה בעניין הגדילה.. אולם יש להיות עירניים גם אצל בנות אם ישנו קצב גדילה תקין. אם הילד גדל - זו עדות טובה לבריאותו כי כנראה כל המערכות שלו עובדות.
ומה לגבי סטיגמות על גדילה? מה נכון ומה לא?
יותר מדי כושר וספורט פוגעים בתהליך הגדילה - נכון חלקית. בהקשר לספורט ישנם שתי נקודות חשובות: אם מדובר בספורט תחרותי ואם מצב התזונתי מותאם לספורט. כך למשל מי שבנבחרת כדורגל ונמצא 4 שעות על המגרש ביום, אן התעמלות קרקע שדורשת אימון של כמה שעות ביום - במקרים כאלו, לרוב, הילדים מוצאים אנרגיה רבה ואוכלים פחות, ולכן מצב התזונתי שלהם לא תקין.
ומה עם שינה? הסבתות צדקו שכדי לגדול צריך לישון טוב ? גם זה נכון חלקית. הורמון הגדילה מופרש יותר בשעות השינה, יכול להיות שהסבתות קצת צודקות. שימו לב: מדובר על שנת לילה.
בסופו של דבר מה שקובע את תהליך הגדילה של הילד זה גורמים סביבתיים ותורשתיים. הילד יצמח ויגיעו לגובה הסופי שלו כמבוגר בסוף תהליך ההתבגרות- סביב גיל 15-17 שנים. מגיל 30 מתחיל תהליך איטי של דחיסת חוליות בעמוד השדרה שגורם להנמכה איטית.
לסיכום, ההמלצה הכי טובה לגדילה נכונה לילד היא לראות שפעם בחצי שנה עד שנה הבגדים שלו נהיים קטנים עליו. אם הילד שנתיים לא מחליף בגדים ולא גדל, כדאי ללכת להיבדק.