אאא

היחס החרדי ליום הזיכרון לחללי צה"ל כמו גם לחגיגות הישראליות שבאות אחריו ביום העצמאות, נע בין התייחסות מכובדת, בדרך שלנו, החרדית והיהודית - כפי שנהג "כיכר השבת" בפרויקט "פרק לכל חלל", בהשתתפות עשרות אלפי הגולשים, לבין התעלמות מוחלטת או ביקורת נוקבת על דרך הזיכרון הנהוגה בישראל, שאינה לפי דרך התורה, כמו גם היחס כלפי הציונות והחגיגות על העצמאות כביכול שגרמה לתופעה של חילון בעם היהודי.

עורך העיתון "יתד נאמן", ישראל פרידמן, התייחס במאמר המערכת בסוף השבוע ליום חגה של מדינת ישראל וקובע כי מדינת היהודים גרמה לעלייה באנטישמיות כלפי יהודים מסביב לעולם.

"מדינת ישראל תחגוג גם השנה יום הולדת, והמוני ישראלים ימשיכו לחולל סביב הבמות וסביב דגל הזהב, בגאווה של כוח ועוצם בד. עשן יעלה מעל כל דשא רענן וריח של בשר חרוך יעמוד בחלל האויר. המנגל, מפגן האש של האזרחים, שוב יעלה קטורת לאליל הזלילה", מתאר פרידמן את חגיגות העצמאות הצפויות.

פרידמן מוסיף וטוען כי "מסך העשן מכסה את האמת האמיתית: ישראל איננה ומעולם לא היתה עצמאית באמת. ראשוני המדינה חשבו שסוף סוף מצאו פינה שקטה ונידחת בתוך ים השנאה העולמי, אבל מהר מאוד התבדו. ישראל במהדורתה החילונית, לא מצאה שום פתרון לבעיית היהודים, אלא רק הגדילה את ריח הדם בנחיריהם של זאבי האומות. אין כאן אפילו רגע אחד של שקט, גם לא בין שתיים לארבע".

"לא רק שמדינת ישראל לא פתרה את בעיית האנטישמיות", כותב פרידמן, "אלא הפכה להיות הגורם הישיר לסבלם של המוני יהודים המפוזרים בקהילות ישראל על פני הגלובוס. בגלל היחס של המדינה לפלסטינאים, סובלים יהודים מפגיעות והתנכלויות ברחבי תבל. בגלל שבצד הפלסטינאי נפגעים אזרחים בשעה שישראל מתגוננת בצדק ובאופן הכי לגיטימי מפשעי מלחמה של החמאס, בתי כנסת ומוסדות יהודיים הופכים ללוח מטרה לפיגועים. הטרור האיסלמי מרים ראש וגם האנטישמיות הקלאסית מתודלקת באנטי ישראליות ויוצאת לרחובות.

"העם היושב בציון לא הצליח לשחרר את גופו מעול זרים. 'העם העצמאי' נתון לרשותה והסכמתה של ארה"ב כמעט על כל צעד ושעל, וגם אם יש לו כח צבאי, זה איננו כוח לעשות חיל! נפנוף אצבע קטן, 'נו נו נו' דיפלומטי, והכל נגנז. אם ראש הממשלה מסרב לקדם מהלך של 'שתי מדינות לשני עמים' בקצב שהעולם מצפה ממנו, מדינות אירופה כבר מתארגנות לחרם דיפלומטי, ולחנוק".

פרידמן מוסיף ומאשים כי "חמור יותר ממה שהגופים לא שוחררו מעול זרים, זו העובדה שישראל לא שחררה את נשמתה מעול זרים. העם ישראל היושב בציון הפך לחקיין של הנלוזות שבאומות ואימץ את כל הקלוקל שבאורחות אומות העולם. במקום להיות אור לגויים, הוא עושה את הכל כדי לכבות את השלטר. הוא מתנכר לעצמיותו, למהותו ויישותו, מפנה עורף לשורשיו. בכך הוא מאבד גם את סיכויי עצמאותו הפיזית.

"ראשוני המדינה עוד ניסו לשמר סממני יהדות, מטעמי נוסטלגיה. אבל גם הנוסטלגיה, כבר הפכה מזמן לנוסטלגיה והיא כבר לא מעניינת איש. פניה של רשות הרבים, שמירת השבת הצבורית, שלמות הבית היהודי וטהרת היחוס, הכל נסדק. חוק אחרי חוק הוסיף פגיעה אחר פגיעה. מי שיבצע סקירת מערכות, לא ימצא איבר אחד שלם בגופה של מדינת ישראל. די אם נזכיר את פרשת רמיסת השבת ושבירת הסטטוס קוו בתל אביב ע"י שופטות הבג"צ. אבל גם בענין זה, אין כל חדש תחת השמש".

פרידמן כותב לסיום כי "באיבחת חקיקה עורכת מדינת ישראל ל'עצמאות ישראל' האמיתית הלוויה מפוארת וזה מרחף בחלל האויר כעננה שחורה ומאיימת. זה לא רק פרשת השבת המטלטלת, השבת היא רק הפרשה שעומדת עכשיו על סדר היום הציבורי. אלה הם רק צלומי הרנטגן האחרונים של המורסה המקננת בגוף הישראלי. יש רק דרך אחת להגיע לעצמאות פיזית והיא עצמאות רוחנית! עצמאותו של עם היא נתינת דרור לרוחו המיוחדת לו. עצמאותה של אומה היא לא בהידמות לעמים אחרים ובהעתקה זולה של כל מומיהם, אלא בהצמחת הלאומיות המיוחדת לו, ואין אומתנו אומה אלא בתורותיה. לכן, ליהדות הנאמנה כנציגת 'העם היהודי' אין שום חלק ב'אי העצמאות' של העם הישראלי".