קצין במערך התצפיתניות של צה"ל, הפרוס מגזרת סיני עד לרמת הגולן, חושף: "התחלנו לגבש גם רעיון לגייס תצפיתניות חרדיות בגלל זיהוי פוטנציאל היכולות הגבוהות שלהן, תחת תכנית 'עין לציון צופיה', והעובדה שמדובר במערך מגדרי (שרק בנות משרתות בו. א.ר.) יאפשר זאת".
גורמים בחיל האיסוף הקרבי תחתיו משרת מערך זה מסבירים היום ל-ynet, כי מראש משבצים תצפיתניות בקרבת הבית ככל שניתן. התצפיתניות - שסיכלו עשרות פיגועים בשנה החולפת - משולבות במערך הגנת הגבולות החדש בצה"ל, שכולל גם את הגדודים המעורבים.
בשנים האחרונות גדל מערך ההגנה על הגבולות במאות אחוזים, גם באמצעים טכנולוגיים כמו סנסורים חדשים - מצלמות ומערכות מעקב לעומק שטח האויב שחוסכות שליחת כוחות קרקעיים לקו המגע - וגם בכוח אדם.
תצפיתנית מספרת על סיכול חדירת מחבלים לישוב חשמונאים שליד מודיעין עילית (צילום: דו"צ, מתוך ynet)
כזכור, במספר מקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות נחשפו תנאי שירות גרועים במיוחד של התצפיתניות, בהקשר לתנאי מזג האוויר השוררים בסביבת עבודתן והחסר באספקת מזון שוטפת והכל תוך כדי העבודה הסיזיפית הנדרשת מהן במשך שעות ארוכות ללא הפוגה.
באחד מן המקרים, חיילת, ששירתה עשרה חודשים כתצפיתנית ומאוחר יותר כחובשת, לקתה במחלת הטרשת הנפוצה, ותבעה בשל כך את משרד הביטחון כדי שיכיר בה כנכת צה"ל ויקציב לה בהתאם את המענק הכספי הראוי.
מחאה של חלק מן התצפיתניות הובילה בהמשך לרפורמה מסיומת בתנאי שירותן: מעקב צמוד יותר של מפקדים, שדרוג המגורים, מטבחונים בצמוד לכל חמ"ל, ושינוי לטובה במספר וחלוקת שעות שירותן.
יצויין, כי הכשרת תצפיתנית נמשכת כמעט שלושה חודשים, כולל פרק הטירונות. כמחצית מהתצפיתניות יוצאות לתפקידי הדרכה ופיקוד, ואלו מחויבות גם בשירות מילואים בתפקיד.