אאא

ארגון הסוחרים בתל אביב הגיש לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב בסוגיית פתיחת המרכולים בשבת. יצוין כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט טרם קיבל החלטה האם להיעתר לבקשת השר אריה דרעי ולבקש דיון נוסף מבג"ץ.

בפתח הבקשה מדגישים הפרקליטים: "פסק הדין מהווה חקיקה שיפוטית קיצונית המשנה סדרי עולם ועומד בסתירה
מוחלטת לכל ההלכות שנקבעו בכל בתי המשפט ולמצב המשפטי השורר הידוע והרווח מאז קּום מדינת
ישראל ועד הנה".

העותרים התייחסו לעובדה שבזן שההחלטה התפרסמה שר הפנים אריה דרעי כבר הכריע בסוגיה: "כך גם נוצרה בתיק זה סיטואציה ייחודית ונדירה, שבית המשפט הנכבד קבע שהחלטתו נובעת מכך ש"אין מקום להוסיף ולהמתין ששר הפנים יחליט בעתיד אם יש לאשר את תיקון מספר 2 אם לאו, וזאת במועד לא ידוע שקצב לעצמו...",  כאשר מיד לאחר פרסום פסק הדין, פורסם בכלי התקשורת שממש באותה שעה היתה החלטה חתומה ומחייבת של שר הפנים".

 על החלטת בג"צ לאשר את פתיחת המרכולים כותבים העותרים: "משמעות פסק הדין היא ריסוק עקרון יום המנוחה השבועי שהוא ערך חברתי כלכלי אוניברסלי שאינו שנוי במחלוקת ונועד בעיקרו להעניק הגנה לחלשים בחברה. ערך זה משמעותי במיוחד במדינת ישראל".

לדבריהם: "בניגוד לדיון הציבורי המורכב בנוגע לפתיחת בתי עינוגים ומסעדות ביום השבת, נראה שלא צריך להיות אדם שומר מצוות, על מנת לקבל את העיקרון הסוציאלי הכמעט מובן מאליו שיש להקפיד על קיום יום מנוחה שבועי ללא מסחר, אשר יוקדש לפנאי, לבילוי משפחתי ולמנוחת הגוף והנפש".

העותרים מתייחסים שוב לעובדה שהשופטות שהכריעו הן עצמן קונות בחנויות המדוברות: "ביום 3 לאפריל 2017 הגישו העותרים בקשה לקביעת הרכב מורחב, במסגרתה ביקשו שבהרכב לא ישבו שופטים אשר נוהגים לקנות בעצמם בימי המנוחה אצל עברייני חוק, נוכח העובדה שסוגיית העבריינות עומדת במרכזן של העתירות.

"אין ספק שהמרכולים בהם מדובר, היו עובר למתן פסק הדין נשוא העתירה בגדר עבריינים כאלה. בית המשפט כלל לא דן בבקשה זו, אלא בבקשה אחרת )שכלל לא הועלתה בפניו על ידי העותרים( והיא: האם מקום המגורים בתל אביב כשלעצמו פוסל שופט מלדון".

"אין לנו מילים טובות לומר על התנהלות הממשלה והשרים הנוגעים לעניין בפרשה זו. הביקורת הקשה בפסק הדין בעניין זה מוצדקת לחלוטין" מדגישים העותרים ומוסיפים: "עם זאת, הנפגעים מהתנהלותה של הממשלה ושרי הפנים ומפסק הדין הם העותרים, הציבור הרחב והאינטרס הציבורי. הם אלו שנפגעו פעמיים. גם מעצם גרירת הרגליים של הממשלה ושרי הפנים וגם ממתן פסק הדין טכני שסותר לחלוטין את המצב המשפטי הקיים ולא מתייחס לסוגיות המרכזיות שהונחו לפתחו של בית המשפט הנכבד".