בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בהשתתפות בני נוער ליד ראש העין, נחשפו לאחרונה עדויות לקרבות עזים בין הצבאות הבריטי והעות'מאני (התורכי) בדמות עשרות תרמילי כדורים, רסיסי פגזים ופריטים צבאיים ממלחמת העולם הראשונה.
"ממצאים אלו מהווים עדות לאחד הקרבות המרכזיים שהתרחשו בארץ ישראל בין הכוחות הבריטיים לכוחות התורכיים בעת מלחמת העולם הראשונה", מסביר מנהל החפירות.
התגלית שנחשפה במסגרת סלילת כביש גישה בין ראש העין לפארק תעשיה אפק, במימון עיריית ראש העין, הוצגה היום (שלישי) לנספחת הצבאית בשגרירות בריטניה בישראל, קולונל רוני ווסטרמן.
יוסי אלישע, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, מספר: "תרמיל הכדורים הראשון התגלה על ידי צחק קלנטרוב, חניך מכינה קדם צבאית שהשתתף בפרויקט, וניגש אלי בסקרנות עם ממצא בידו. הופתעתי לגלות שמדובר בתרמיל רובה, ועוד יותר הופתעתי, כאשר הסתבר שמדובר בתרמיל ממלחמת העולם הראשונה".
"כארכיאולוגים אנחנו מצפים לחשוף באתרי עתיקות ממצאים קדומים בני מאות ואלפי שנים, בעוד שכאן התגלה בפנינו סיפור יחסית 'צעיר' - בן 100 שנה - אבל כולנו נשאבנו אל סיפור הקרב המרתק. חניכי המכינה והפועלים אספו עוד ועוד תרמילים, רסיסי פגזים ופרטים צבאיים שונים. בנוסף, התגלו שתי עמדות צבאיות ששימשו את הצבא העות'מאני, האחת מוקמה בתוך מגדל שדה קדום, והשנייה צמוד לטרסה חקלאית".
אלכסנדר גליק, מומחה לכלי נשק ברשות העתיקות, שיחזר את שדה הקרב כפי שמצטייר מהממצאים: "הכוחות הבריטיים הפגיזו את עמדות התורכים מתותחים בקוטר 18 פאונד, שהיו התותחים הנפוצים בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. בחפירה נמצאו רסיסים של פגזי התותחים, וכדורי שראפנל (כדורי רסס שהיו בתוך הפגזים). נראה שהכוחות התורכיים נפגעו קשות מהאש הזו. יחד עם זאת, הם השיבו באש מאסיבית באמצעות נשק קל לעבר הכוחות הבריטיים, כפי שניתן ללמוד מתרמילי הכדורים של רובי מאוזר, שהתגלו בעמדות התורכיות. מעניין לציין, כי הרובים והתרמילים היו מתוצרת גרמניה, וסופקו תקופה קצרה לפני הקרב - עדות לתלות תורכית באספקת נשק ותחמושת מבעלי בריתם הגרמניים".
אסף פרץ, חוקר התקופה ברשות העתיקות, מסכם: "כבר עם תחילת החפירה התגלה באחת העמדות שבר של סמל שהיה שייך לכובע בריטי, ובצמוד אליו, כדורים ותרמילי רובים עות'מאניים. ההתרגשות הייתה גדולה, כי זו עדות מוחשית ללחימה בין הכוחות במקום. התרגשותנו גברה אפילו יותר כאשר הארכיאולוג שחר קריספין זיהה את שם היחידה אליה השתייך החייל בעל הכובע - יחידת נורפולק הבריטית (The Norfolk Regiment)".
לדברי פרץ, "הלחימה באתר הזה הייתה חלק מקרב מגידו, שהתרחש ב-19 לספטמבר 1918. שני גדודים, ה-1/4 ו-1/5 של יחידת נורפולק הבריטית, תקפו את הרכס שבו נמצא האתר שנחפר. זאת, כדי לסייע לגדוד אחר שתקף את הביצורים העות'מאניים. מציאת סמל הכובע הבריטי בתוך העמדה העות'מאנית, ממחיש בצורה חיה את הסיפור ההיסטורי".
