אאא

מבקר המדינה יוסף שפירא מקדיש פרק נרחב בדו"ח השנתי למערך הכשרות בישראל, בו הוא חושף נתונים קשים על תפקוד משגיחים - ללא הסמכה של הרבנות ותחת בעלי העסק, שעות עבודה לא הגיוניות, העסקה בשחור ומשגיחים שמועסקים למרות הקרבה המשפחתית.

   דו"ח הכשרות • סיקור מיוחד:

בין היתר קובע המבקר כי משגיחי כשרות מועסקים בהיקף שעות עבודה בלתי סבירים והגיוניים, תוך העלמת עין של המועצות הדתיות, ישנה הקצאה כוזבת של שעות השגחה, אין פיקוח על שכר המשגיחים, ישנם תשלומי שכר במזומן מצד בעלי העסקים, חשש לניגודי עניינים, העסקת קרובי משפחה ומפקחי כשרות משמשים כמשגיחי כשרות, כאשר מרבית המשגיחים אינם מוסמכים.

באשר למשרד לשרותי דת קובע המבקר כי המשרד לא מילא תפקידו בניהול מערך הכשרות בארץ ולא ביצע ביקורת יעילה, העדר מפתח תקינה ושליטה רופפת בנתונים, לא פעל להסדרת מעמד המשגיחים ולא קידם ניתוק הזיקה בין המשגיח לבית העסק.

באשר לרבנות הראשית לישראל קובע מבקר המדינה כי ישנו חוסר תיאום עם המשרד לשירותי דת, אין תכניות עבודה לאגף הכשרות, העדר תכנית הכשרה למפקחים ומשגיחים, מיעוט ביקורות כשרות על הרבנויות בארץ, אין דיונים בנושא במועצת הרבנות הראשית, אין נוהל ביצוע ביקורות כשרות במועצות הדתיות והרבנות הראשית לא אוכפת חוק איסור הונאה בכשרות.

המשגיחים מועסקים על ידי בעלי העסק

בפתח הדו"ח עולה כי בישראל ישנם בין 3,800 ל-3,900 משגיחי כשרות כאשר 95% מהם מועסקים על ידי בעלי העסק ורק בודדים מועסקים על ידי המועצות הדתיות. המבקר מתח ביקורת על כך שלמרות שבעבר המליץ לטפל בנושא ולהפריד בין המשגיחים לבעלי העסק, בכדי למנוע ניגוד עניינים, הדבר לא בוצע. 

לדברי המבקר: "על אף חלוף הזמן, הוועדות שהוקמו לטיפול בעניין זה וההצעות שהוצעו בנושא, לא השכילו המשרד והרבנות לגבש ולקדם מתווה חדש להסדרת מעמדם והעסקתם של משגיחי הכשרות". המבקר מציין את העובדה כי במסגרת עתירה לבג"צ נמסר כי יש רצון להפעיל פיילוט של חברה זכיינית שתעסיק את הקבלנים אך "נכון לינואר 2017 הפיילוט אינו מופעל ולא נראה באופק המועד שבו יוכל המשרד להפיק לקחים מהפעלת פיילוט שכזה ולבחון אם שיטה זו תוכל לפתור את סוגיית מעמד המשגיח, ובהתאם לכך להטמיע אותה בכל המועצות הדתיות".

מבקר המדינה מגלה טפח מהמתרחש מאחורי הקלעים במערך הכשרות, על דיווחים של שעות עבודה רבות ולא הגיוניות: "לשיעור ניכר של משגיחים במועצות הדתיות ירושלים, נתניה ורחובות נקבע במצטבר, בכמה בתי עסק, היקף עבודה בלתי סביר לחלוטין - 12-24 שעות השגחה מדי יום". 

המבקר מביא דוגמא את העיר ירושלים: "במועצה הדתית ירושלים 40 מתוך 412 משגיחים אמורים לעבוד יותר מ-16 שעות". מדי יום, ומתוכם 16 אמורים לעבוד 20-24 שעות מדי יום! מדובר בהעסקת משגיחים בהיקף בלתי סביר של שעות השגחה, שלא ניתן לבצעו". 

חשד לפלילים בהעסקה שחורה

מבקר המדינה מעלה חשד לפלילים ותוקף את המועצות הדתיות שהעלימו עין: "המועצות הדתיות שחתמו על הסכמים למתן שירותי כשרות עם בתי העסק שבהם הועסקו המשגיחים היו חייבות לדעת על כך ולא לאפשר זאת, אך הן העלימו עין. הדבר מעורר חשש שמדובר בהקצאה כוזבת של שעות השגחה, ומשתמע מכך שבתי העסק נדרשו, כתנאי לקבלת תעודת הכשר, לשלם עבור שעות עבודה בהיקף שאינו ניתן לביצוע או שהסיכוי לביצועו המלא נמוך ביותר".

לפי מבקר המדינה, חשש נוסף לפלילים עולה מאופן תשלום השכר למשגיחים, חלקם לא מקבלים את הזכויות, חלקם יתכן ומקבלים שכר בשחור ללא תשלום מסר: "מועצות דתיות שנבדקו אינן מפקחות על עמידתם של בעלי בתי העסק המושגחים בחובותיהם כמעסיקים כלפי המשגיחים, לרבות החובה להעניק להם את כל התנאים הסוציאליים המגיעים להם על פי חוק.

"במועצות הדתיות ירושלים ונתניה שיעור ניכר מבתי העסק המושגחים לא הפרישו לטובת המשגיחים מיסי חובה, הפרשות פנסיוניות, דמי חופשה ודמי הבראה, כנדרש בחוק. במקרים רבים שילמו בתי העסק המושגחים את שכר המשגיחים במזומן או בהמחאה בלי למסור להם תלוש שכר, דבר המהווה עבירה על חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. היעדר אסמכתאות על תשלום שכר במזומן מעלה גם חשש לביצוע עבירות בתחום המס".

מבקר המדינה תוקף ובדברי הסיכום בנושא: "תמונת מצב זו מעוררת חשש כבד כי מדובר במצב נוח ומתאים לכל הצדדים. בתי העסק משלמים עבור שעות ההשגחה, אך היא נעשית באופן חלקי המאפשר להם גמישות ונוחות, והמשגיחים, האמורים לוודא כי בתי העסק מבטיחים את הכשרות הנדרשת, שותפים לרידוד היקף ההשגחה וזוכים להכנסה קבועה ושוטפת גם עבור שעות עבודה שלא בוצעו, על חשבון בתי העסק שבסופו של דבר "מגלגלים" את ההוצאה לפתחו של הציבור. זהו מצב בלתי נסבל שיש בו משום פגיעה באמון הציבור בכל הנוגע לרמת הכשרות ולתפקודן של המועצות הדתיות".

 העסקה כפולה

מבקר המדינה שפירא מתייחס למצב בו עובדי מועצות דתיות עובדים כמשגיחי כשרות, במקביל לתפקידם במועצות הדתיות וכותב: "שיעור גבוה של עובדים ומפקחים במועצות הדתיות ירושלים ונתניה עובדים גם כמשגיחי כשרות, ללא היתר ובהיקפי שעות רחבים. היקף העסקתם של חלק מהמפקחים במועצות דתיות אלה כמשגיחים, אפילו אם הדבר אינו בניגוד ל"נוהל , הוא לעתים 10 הפעלת מערך הכשרות במועצות הדתיות", חריג ובלתי סביר; עולה אפוא החשש שהם מקבלים שכר מבתי העסק ומהמועצות הדתיות עבור שעות שאינם מבצעים בפועל".

כמו כן" מוסיף המבקר: "מתן האפשרות למפקחים למלא את תפקידם כמפקחים מטעם המועצה הדתית ובה בעת לעבוד גם כמשגיחים מעלה שאלות קשות הנוגעות ליכולתם למלא כראוי ובאופן מיטבי את שני התפקידים; הדבר עלול להעמידם במצב של ניגוד עניינים, ואף יותר מזה - לפגוע באמון הציבור במערך הכשרות ובמועצות הדתיות. מצב זה עלול לפגוע הן באיכות עבודת הפיקוח שלהם והן באיכות ההשגחה שלהם". 

רוב המשגיחים לא מוסמכים כנדרש

מבקר המדינה תוקף וכותב בדו"ח החמור כי רוב המשגיחים בישראל לא הוסמכו כנדרש: "אף שכבר עברו יותר משש שנים מאז פרסם המשרד את נוהל הכשרות, ובו חלה חובת ההסמכה באמצעות מבחן הסמכה של הרבנות, ואף שבנוהל ניתנה למועצות הדתיות ארכה של חצי שנה להסמכת המשגיחים הוותיקים, שיעור גבוה מהם עדיין אינו מוסמך;

"רק כ-35% מהמשגיחים מחזיקים בתעודת הסמכה מהרבנות. לדוגמה, בנתניה -10% מהמשגיחים מחזיקים בתעודת הסמכה, בירושלים - 17% ,ברחובות - 255 ,בחיפה - 35% ,בתל אביב -58% ובאשדוד - 64%".

הרבנות ומשרד הדתות לא משתפים פעולה

מבקר המדינה תוקף את משרד הדתות והרבנות הראשית שלא פועלים בשיתוף פעולה מתאים וכותב: "המשרד והרבנות אינם פועלים בתיאום ביניהם ואינם חולקים ביניהם את הידע הנצבר בנושאים רבים הנוגעים לתחום הכשרות.

"למשל, נוהל הכשרות שהפיץ המשרד ביולי 2010 גובש ללא תיאום עם הרבנות; צוות לבחינת מערך הכשרות בישראל שמינה הרב הראשי לישראל במרץ 2016 ,במטרה לבחון את מכלול ההיבטים הנוגעים למערך הכשרות ולהציע דרכים לתקן את ההסדרים הקיימים בו, לא כלל נציג של המשרד; דוחות של ביקורות שעורך המשרד במועצות הדתיות, לרבות בנושאי כשרות אינם מועברים לידיעת אגף הכשרות ברבנות, ולהיפך.

"ייתכן שיחסה הספקני של הרבנות לנוהל הכשרות היה גורם משמעותי שהשפיע על המועצות הדתיות עד כדי זלזול חריף בנוהל הכשרות של המשרד ואי-יישומו כמעט באופן גורף", כותב המבקר.

משרד הדתות לא ערוך למלא את תפקידו 

מבקר המדינה קובע כי משרד הדתות לא ערוך למלא את תפקידו בנושא הכשרות וכותב: "המשרד אינו מחזיק במידע ובכלים הנחוצים לו למימוש אחריותו לתחום ניהול הכשרות במועצות הדתיות ולצורך גיבוש תמונת מצב והערכת פעילותן של המועצות הדתיות בתחום זה. הנתונים שבידיו הנוגעים למספרם ולתפקידיהם של עובדי המועצות הדתיות לפי תחומי עיסוקם, ובפרט מספרם של העובדים בתחום הכשרות, אינם מהימנים. כמו כן, אין בידיו נתונים על מצבת המשגיחים ועל הסמכתם".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לדברי המבקר: "אין במשרד מידע מפורט על אופן הפעולה של המועצות הדתיות בכל הקשור לניהול תיקי משגיחים ותיקי בתי עסק מושגחים. המשרד לא בדק קיומם של ניגודי עניינים בין בעלי תפקידים במועצות הדתיות ובין משגיחים, וממילא הוא חסר מידע גם בעניין זה. אשר לבעלי תפקידים בתחום הכשרות, במשרד אין תקן משרות סדור בעבורם, דהיינו רשימת משרות ודרגותיהן הצמודות. כל אלה פוגמים ביכולתו של המשרד לנהל ביעילות את כוח האדם במועצות הדתיות הפועל בתחום זה".

קרבה משפחתית אסורה

לדברי שפירא: "ב-20 מועצות דתיות נמצאו מקרים של קרבה משפחתית אסורה על פי נוהל הכשרות בין בעלי תפקידים במועצה ובין משגיחים הפועלים בתחומה. יש בתופעה זו כדי להביא לידי מצב של ניגוד עניינים ולתפקוד בלתי תקין של מערך הפיקוח על הכשרות".

יצוין כי המבקר מציין לטובה את המועצה הדתית לתל אביב על פעילותה בתחומים שונים, בהם יוזמתה לפיתוח מערכת דיווח ובקרה חדשנית (יחד עם מועצה"ד אשדוד) לשיפור מערך הפיקוח על משגיחי הכשרות, החלטתה שלא לאפשר לעובדים-מפקחים לשמש גם כמשגיחים במקביל - על אף שנוהל הכשרות מאפשר זאת.

כמו כן מציין המבקר את פעולתה כנגד ארגוני כשרות "מתחזים" בת"א שהונו את ציבור הלקוחות "והנפיקו" תעודות כשרות בניגוד לחוק. בנוסף עולה, כי המועצה הדתית בת"א-יפו מעסיקה משגיחי כשרות המוסמכים בשיעור גבוה באופן יחסי, ומקפידה על תהליך שוויוני ומקצועי בכל הקשור לקליטת משגיחי כשרות. כ"כ המועצה לא אפשרה קליטת משגיחי כשרות בעלי קרבה משפחתית לעובדי המועצה.