להיות עורך דין עדיין נחשב למקצוע מכובד ומכניס אלא שמתברר כי יותר מידי אנשים חושבים כך מה שיוצר הצפה של ממש במקצוע והופך אותו לפחות ופחות רלוונטי עבור צעירים שמחפשים תואר יישומי ללמידה, כזה שבסוף שנות הלימודים, יניב להם מקצוע מכניס.
בינתיים, ישראל רושמת שיא עולמי, עם עורך דין אחד על כל 160 תושבים. ההצפה חסרת התקדים במספר עורכי הדין משפיעה על שכרם של עורכי הדין, על תדמית המקצוע, וגם על ריבוי תביעות שמגישים אזרחים, בעקבות הגדלת הזמינות שלהם לעולם המשפט ולמערכת המשפטית.
בישראל ישנם כיום כ-60 אלף עורכי דין פעילים - עלייה של כ-5,000 עורכי דין מוסמכים כל שנה. בעשור האחרון מספר עורכי הדין הכפיל את עצמו. מגמת העלייה החלה בעשור הקודם, כאשר בין שנת 1990 לשנת 2000 הוכפל מספר עורכי הדין מ-10,000 לכ-25 אלף עורכי דין.
האם בכל אופן כדאי לכם להתחיל ללמוד משפטים?
"אני חושב שזה מקצוע מדהים, מאתגר, והחלום שלי מאז שאני זוכר את עצמי, עוד מכיתה ו להיות עורך-דין", אומר עו"ד אפי נוה יו"ר לשכת עורכי הדין בראיון ל"כיכר השבת" אך מיד מסייג, "מי שהיום הולך ללמוד משפטים, חשוב שיבין שזה לא רק מקצוע שבאים ונהיים מיד עורכי דין ומדפיסים כסף. המצב השתנה".
נוה אומר כי עו"ד שפתח משרד לפני 15-20 שנה ניצב מול מציאות אחרת לחלוטין ממי שפתח משרד לפני שנתיים. "תנאי הפתיחה הרבה יותר קשים כיום", הוא פוסק נחרצות.
"אני אתן לך דוגמא", הוא מוסיף, "ביני ובין השותף שלי, יש 5000 עורכי דין, כלומר כשהוא קיבל את הרישיון 10 שנים לפניי, לפני 33 שנה, היה המספר הסידורי שלו 12 אלף ואילו המספר שלי, שניתן לי לפני 23 שנה, היה 17 אלף. היום בכל מחזור ניגשים אלפים. במחזור האחרון היו כ-3545 סטודנטים שהגיעו לבחינה. אצלנו בתל אביב רשומים למעלה מ-5000 עו"ד מובטלים שמחפשים פרנסה. רוצים לעבוד כשכירים, מי שמפרסם מודעה מקבל 300 קו"ח".
הוא מוסיף בסרקזם כי מזכירה בכירה משתכרת יותר מעו"ד בחלק מהמשרדים, "יותר קשה למצוא מזכירה טובה שיודעת לנהל את המשרד כמו שצריך מאשר עו"ד שמחפש עבודה. תשקלו לפני שאתם נרשמים ללימודים כדי שתבינו לאיזה מצב שוק אתם נכנסים".
בשאלה מי אשם במצב, לנוה יש אצבע מאשימה כלפי המכללות. "הן מנסות להציג מצג שווא כאילו הן מסייעות לשכבות החלשות אך בפועל הן פוגעות בסטודנטים רבים ובמקצוע עריכת הדין", הוא מבהיר.
"במכללות לא מלמדים רפואה, כי צריך להשקיע בסטודנטים פי 4-5 באמצעות מעבדות וסטאז' מעשי. במשפטים לעומת זאת אין כמעט הוצאות ולוקחים פי 3 מהאוניברסיטה ואחרי זה הם אומרים שהם עוזרים לשכבות החלשות", תוקף נוה.
לדבריו, במכללות יש שני סוגים של סטודנטים, 50 אחוז מצוינים וטובים שבאים ללימודים ומשקיעים ויהיו עו"ד טובים ו-50 אחרים בחלק נכבד מהמכללות הם כאלה שהם על הנייר בלבד, "סף הקבלה למכללות זה היכולת לשלם 30 אלף ש"ח בשנה בלי שום מבחני התאמה למקצוע וללימודים".
"באתי למכללות ואמרתי גם אנחנו בעד השכבות החלשות בואו נסכים שתקבלו בשנה הראשונה את כל מי שאתם רוצים, אך בסוף שנה ראשונה נעשה מבחן אובייקטיבי של משרד המשפטים שיבדוק את ההתאמה של כל סטודנט להמשיך לשנה שנייה והלאה, בשביל מה לסחוט מהתלמידים המסכנים 100 אלף ש"ח ובסוף לגרום להם למפח נפש ואכזבה. כמובן שאמרו לי 'מה פתאום'. הם לא באמת דואגים לשכבות החלשות אלא רק לכיס שלהם", תוקף נוה בחריפות.
"אונו שלחה במחזור האחרון 888 נבחנים, אחוז המעבר היה 34 אחוז - 301 סטודנטים, כלומר רק סטודנט אחד מתוך 3 עבר את הבחינה. אם תעשו חישוב 888 סטודנטים כפול 120 אלף שקל ללימודי התואר זה סכום אדיר של 106 מיליון שקלים. זאת תעשייה של ממש. הם מדפיסים כסף. מוכרים אשליות לכל הסטודטנים המסכנים שלוקחים הלוואות ובסוף נכשלים בבחינות", מאשים נוה את הקריה האקדמית אונו.
נוה משיב לטענות הקריה האקדמית אונו בנוגע לאחוז המעבר של המכללה כי מדובר ביעד מכוון של לשכת עורכי הדין להקשות על הנבחנים ואומר: "למה באוניברסיטות ובמכללות הרציניות כמו 'ספיר', 'רייכמן' ו'המכללה למנהל' אחוז ההצלחה גבוה? כי הם מסננים והם לא פועלים מתוך מניע כלכלי בלבד".
לשאלה, אולי הדרישות הלימודיות של האוניברסיטאות גבוהות הרבה יותר מאשר במכללות, משיב נוה נחרצות: "אנשים רוצים ללמוד משפטים על הדרך? בלי להשקיע? בן אדם יכול לאבד את החירות והרכוש שלו בגלל עבודה רשלנית, זה לא מקצוע שלומדים על הדרך".
לדבריו, כשבאופן מסורתי אחוזי המעבר בראיית חשבון ורפואה הם פחות מ-50 אחוזים אף אחד לא צועק ומתלונן כי מבינים שיש צורך בסינון איכותי של בעלי הרישיון.
לדבריו של נוה, הטענות של אונו בדבר המעורבות של הלשכה בבחינות - מגוחכות, "מאז שנכנסתי לתפקיד שלי, זה שנתיים, מעולם לא ראיתי את הבחינה לפני שהתפרסמה. ועדת הבחינות זו ועדה עצמאית בלתי תלויה. מי שממנה אותה זו שרת המשפטים בהתייעצות עם נשיאת בית משפט עליון. היא כוללת שלושה שופטים מחוזיים, 2 נציגים מהפרקליטות, היא כוללת 2 עו"ד מהמגזר הפרטי ושניים מהאקדמיה - אחד מהם הוא במקרה פרופ' גבריאל הלוי שהוא מהסגל בקרית אונו. פרופ' שלהם יושב בוועדה, מה הם רוצים? אפילו בחינות שהפרופסור שלהם עורך הם לא מצליחים לענות אז מה הם רוצים ממנו...?".
"זה נראה לכם רציני 888 סטודנטים בשנה אחת? יש סיבות שבאוניברסיטאות מגבילים את מספר התלמידים במסלול. לא ניתן להשתלט על כמות כזאת. יצא לי לפגוש בשנה האחרונה 3 נהגי מונית, שהם 'סטודנטים למשפטים', אחד מהם אמר לי: 'יש לי חברים שמסדרים לי את כל החומר וכך אני יושב ולומד. זה נשמע הגיוני? היית הולך לרופא כזה? עו"ד כזה יכול לגרום לך לשבת בכלא מאסר עולם", מאשים נוה.
לדבריו, ישנו אשם נוסף בעניין, "המל"ג נרדם בשמירה כשאישר את המסלולים האלה למכללות. אבל המל"ג זה אנשי האקדמיה, הם מלמדים במכללות וחברים שלהם, או שנרדמו או עצמו עיניים כי מי שנהנה מהעניין זה הם וחברים שלהם".
"נתנו לחתול לשמור על השמנת, זה פשוט מטורף", מסכם יו"ר לשכת עורכי הדין.
כזכור, בקריה האקדמית אונו הסבירו את הכישלון של תלמידיהם בהפניית אצבע מאשימה כלפי לשכת עורכי הדין אשר לטענתם מתנהלת כ"גילדה" ומפלה אותם לרעה. "תוצאות הבחינה מוכיחות שוב", אומרים ב'אונו', "כי כל עוד האחריות על קבלה למקצוע תישאר בידי לשכת עורכי הדין, היא תמשיך להתנהל כגילדה, אשר מסרבת להכניס בשערי המקצוע עורכי דין נוספים, ותמשיך להילחם בכך מלחמת חורמה על גבה של הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל שלא מקבלת ייצוג הולם במערכת המשפט בישראל כיום".