יונתן פולארד ערער שוב על תנאי שחרורו

על פי הדיווח של סוכנויות הידיעות, עורך דינו של פולארד, אליוט לאוור, ניסה לטעון לטובתו מול הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט הפדרלי לערעורים בניו יורק. אחת משופטות ההרכב, רינה רגי, צידדה בהחלטת הממשל האמריקני ואמרה כי ההחלטה "לא צריכה להיות נתמכת על ידי שפע של ראיות או כל הוכחה אחרת". מנגד טען לאוור כי זה לא הוגן לחייב חברה כלכלית שרוצה להעסיק את פולארד לאפשר גישה למחשביה בגלל התנאים המגבילים מה שהופך את העסקתו של פולארד לקשה ובעייתית.

עורכת הדין רבקה סול טיניו, המייצגת את המדינה, אמרה כי תנאי השחרור של פולארד הגיוניים, במיוחד לאדם שריצה מאסר עולם ונשאר תחת סמכותו של הממשל האמריקני. סול טיניו כינתה את פולארד "משוחרר יוצא דופן שגרם לנזק רב לארצות הברית".

זו כאמור לא הפעם הראשונה בה מנסה פולארד להקל על תנאי שחרורו, בית המשפט בניו יורק קבע בחודש אוגוסט כי לא ישונו התנאים המגבילים שהוטלו על פולארד, שערער על המגבלות נגדו בפעם השנייה. הוא ערער בפעם הראשונה יום לאחר שחרורו מהכלא בנובמבר 2015.

על פולארד נאסר לצאת משטח מוגבל בניו יורק, לגופו מוצמד אזיק אלקטרוני למעקב GPS במשך 24 שעות ביממה ומעקב אחרי כל המחשבים של פולארד ושל מעסיקיו.

פולארד נעצר ב-21 בנובמבר 1985 בצאתו משגרירות ישראל בוושינגטון, שם ביקש מקלט מדיני ונדחה. מתוקף תפקידו כמנתח חומרי גלם מודיעיניים נחשף פולארד למידע מסווג שהיה קשור בישראל. בראשית 1984 פנה פולארד לאביאם סלע, אלוף משנה בחיל האוויר הישראלי, ששהה בארצות הברית בחופשת לימודים, והציע את שירותיו לטובת ישראל.

בשנים 1985-1984 העביר פולארד מאות אלפי מסמכים לידי סלע, וזה מסר אותם למחלקת ביון מיוחדת בלשכה לקשרי מדע (לק"ם) של משרד הביטחון – גוף עלום שבראשו עמד רפי איתן.

על פי הידוע, העסקתו של פולארד נעשתה מאחורי גבם של שרי הביטחון יצחק רבין ומשה ארנס. בעוד פולארד טען שפעל מתוך רצון להגן על קיומה של ישראל – האמריקנים טענו שפעל מבצע כסף ואף העביר מידע למדינות נוספות. הוא הודה והורשע בריגול עבור מדינה ידידותית ללא כוונה לגרום נזק לארצות הברית ובית המשפט גזר עליו מאסר עולם. בנובמבר האחרון שוחרר לאחר כ-30 שנות מאסר בעיקר בשל מצב בריאותו שהתערער מאד בכלא.