"המועדון היהודי"

עשרות חילונים סביב אברך צעיר, מול הכנסייה

הרב מוישי שינפלד ממיס בחיוכו כל סטודנט ישראלי שמגיע לאוניברסיטת קובנה, גם אם הוא או היא באים מבית מנותק לחלוטין מיהדות. הכירו את 'המועדון היהודי' בקובנה (חג השבועות)

אלי רוטמן, קובנה | כיכר השבת |
הרב מוישי שינפלד ואשתו, עם הסטודנטים והתורם שטרן, על רקע הכנסייה (צילום: באדיבות המצלם)

קובנה, העיר ששמה מעלה מיד זיכרונות של מקום תורה משגשג ואישים רבניים נחשבים, שוממת מחיי רוח יהודיים זה שנים רבות, מאז השואה הנוראה. אך בחמש השנים האחרונות צץ לו במרכז העיר, מטרים ספורים מבנין הכנסייה המפואר, דבר מופלא שבהחלט ניתן להגדירו כ'תופעת טבע'.

עשרות סטודנטים חילונים, ישראלים ברובם, ישובים מול צעיר חרדי מלא חיות ושופע נחמדות אמיתית, ומשוחחים בנושאים שונים או קשובים לשיעורים מרתקים. הצעיר המדובר עונה לשם משה שינפלד, ופנינו אליו כדי לשמוע בהרחבה על "הבית היהודי" המרתק הזה שהוא מנהל ומתפקד במוטיבציה שאינה יודעת גבול.

איך הגעת לסוג הפעילות שלך דווקא שם?

"כשנתיים לאחר נישואיי עברנו לגור במגדל העמק, במסגרת הקמת סניף חדש של ארגון 'נפש יהודי' העולמי – ארגון מדהים הפועל להעמקת הזהות היהודית בקרב הסטודנטים. יושב ראש הארגון הוא הרב אליהו אילני אשר מקריב את עצמו למען מטרה נעלה זו - בפרויקט משותף עם רבה של מגדל העמק הרב גרוסמן".

"במהלך השנים שם, העברתי שיעורים והרצאות ביהדות לסטודנטים במוקדים שונים של סניפי נפש יהודי, בעיקר באזור הצפון. כעבור ארבע שנות פעילות מוצלחת, אני ואשתי קבלנו הצעה לפתח ולנהל את סניף 'נפש יהודי' בקובנה שבליטא".

אנשי התקשורת ידידיה וסיוון מאיר מסכמים את חווייתם מהמקום (צילום: באדיבות המצלם)

מיהו קהל היעד?

"בקובנה ישנם סטודנטים ישראלים רבים למקצועות הרפואה, לימודים שאורכים כשש שנים ולפעמים אף יותר. מטבע הדברים, במקומות כאלו ישנה סכנה לאיבוד הזהות היהודית, ופעילות יהודית במקום היא קריטית לעתידם של הצעירים. כשקיבלנו את ההצעה התלבטנו מאוד, ובהתייעצות עם הרב שלי החלטנו לקחת על עצמינו את האתגר רק לעשרה חודשים. הגענו לקובנה בחודש אלול תשע"ב. כיום, אנחנו ברוך השם מסיימים את השנה החמישית שלנו בקובנה".

מה כוללת הפעילות?

"המרכז היהודי בקובנה הוא פרויקט מיוחד. שילוב בין מרכז חברתי המספק חוויות ישראליות אותנטיות וביתיות, לבין 'מרכז רוחני' בו מתקיימות פעילויות רבות כגון: הרצאות, סדנאות, פעילויות העשרה, כנסי הסברה ושיעורים בנושאי זהות יהודית, אנטישמיות ועוד".

הרב שינפלד (באדיבות המצלם)

"המרכז מהווה בית עבור הסטודנטים והצעירים היהודיים הלומדים והמתגוררים בקובנה, כשבין השאר מוגשת בו מידי צהרים ארוחה ישראלית חמה ומזינה עבור הסטודנטים. המקום גם מפעיל תכנית מלגות ייחודית, עבור משתתפי ופעילי השיעורים, הסדנאות וההרצאות. המרכז הוקם בקיץ 2010 על ידי מר זאב (William) שטרן מאנגליה בשיתוף ארגון 'נפש יהודי' העולמי, מתוך מטרה לשמירת הזהות היהודית בקרב הסטודנטים הלומדים בחו"ל".

"אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטה המקומית מורכבת מסטודנטים מכל רחבי העולם, ביניהם סטודנטים יהודיים – רובם המוחלט מישראל. הסטודנטים היהודיים רואים במרכז מעין תחנה ביתית יהודית הדואגת לצרכיהם החברתיים, הגשמיים והרוחניים. המקום מותאם במיוחד לצרכי הסטודנטים. במרכז קיימים חדרי לימוד נוחים ומרווחים, ספרייה רפואית עשירה, ספרי קריאה והגות".

"המרכז היהודי פועל במהלך כל שנת הלימודים, כולל שבתות ומועדי ישראל – בהם הפעילות מגיעה לשיא, המקום בתפוסה מלאה, והציבור נחשף לחוויות יהודיות מסורתיות ומרגשות. אנשי המרכז היהודי עושים לילות כימים ומשקיעים את מיטב מרצם ומאמציהם על מנת לממש להגשים ולקיים את מטרת הקמת המקום: לתת לצעירים הישראלים טעם של בית. יהודי. מקרב ואוהב".

הגאון רבי משה שפירא זצ"ל ב"מועדון היהודי" (באדיבות המצלם)

"כחלק מפעילויות התרבות והפנאי במרכז היהודי קובנה, משתתפים הסטודנטים בשיעורים והרצאות בנושאים מגוונים, ובמהלכם מקבלים הסטודנטים הסברים מעמיקים אודות תורת ישראל, השלכותיה והרלוונטיות שלה במהלך ההיסטוריה בכלל ובימינו בפרט".

המיקום מול הכנסייה מכוון או מפריע?

"מיקום הכנסייה מול המרכז היהודי לא מפריע. אולי אפילו להיפך. ההבדל החד שבין בניין הכנסייה הענק אבל הריק והשומם, לבין המרכז היהודי הקטן-יחסית אך שוקק החיים, מדגיש את ההבדל שבין שתי הדתות".

מתי ופעם בכמה זמן מתקיימים שיעורים?

"במרכז היהודי מתקיימים שיעורים מידי ערב, כולל שבתות וחגים בהם הנוכחות היא כמעט מלאה".

איך הוא משפיע על המשתתפים בו?

"זו כמובן שאלה שקשה לענות עליה, היחידי שיודע מה שבלב בני אדם הוא הקדוש ברוך הוא. אנחנו מאמינים ויודעים את דברי חז"ל 'המאור שבה מחזירן למוטב'. כשסטודנט שומע במשך שש שנים דברי תורה, אין אפשרות שמשהו לא יזוז".

"בסייעתא דשמייא יש כאן בוגרים שהם כבר רופאים בבתי חולים בישראל, ובזכות המרכז היהודי הם מקיימים אורח חיים יהודי על כל המשתמע מכך והם מקפידים על קלה כבחמורה. כאן, למרות שכיום העולם הוא כפר גלובלי קטן, אין את התקשורת העוינת, המסיתה נגד היהדות ונושאי דגלה שיש בארץ. כאן אנחנו רחוקים מהפוליטיקה, ולכן יש יותר פתיחות לשמוע ולקבל".

במסירת השיעור (באדיבות המצלם)

איך זה לחנך ולגדל ילדים חרדים בכזה מקום?

"אין ספק שיש כאן אתגרים חינוכיים רבים, וצריך לעשות מאמץ רב ולהתפלל חזק על ענין זה. יש איתנו משפחה מקסימה, יהודה ויוכבד קינוולד, שבין יתר פעילותם הם מנהלים כאן "הום סקול", חיידר של ממש. הלימוד כולל כל מה שילד בגילם לומד בארץ או בכל מקום בעולם בכיתה מאוכלסת ב-20-30 ילדים".

מה התכניות להמשך?

"ראשית – לפתח עוד יותר את המרכז בקובנה. בעזרת השם בחודש אלול הקרוב אנו עושים חנוכת הבית למקווה טהרה חדש ומפואר, הראשון שנבנה כאן לאחר חורבן יהדות קובנה. בעקבות הגידול המבורך של הקהילה והסטודנטים הבאים בשעריו, המרכז היהודי במגעים לרכישת מבנה קבע ולבניית בית כנסת גדול אשר יספק את צרכי הקהילה. תכנון המרכז החדש נעשה על ידי מר ארתור ספקטור ובתו יעל, מגדולי האדריכלים בישראל, ובן אחר בן למרן רבי יצחק אלחנן ספקטור זי"ע, רבה המפורסם של קובנה".

"בנוסף, התופעה של סטודנטים ישראלים באירופה היא רחבה מאוד. השבוע קבלתי טלפון עם בקשה לעזרה עבור מרכז לסטודנטים במולדובה, שם יש כ-400 סטודנטים ישראלים לרפואה, ולפני מספר חודשים נפגשתי עם קבוצת סטודנטים מריגה שבלטביה שמשוועת לפעילות מהסוג הזה".

"התקופה הזאת מסוכנת לעתידם של הצעירים באירופה ואני מקווה ומתפלל שאצליח לעשת משהו בנידון".

משהו לסיום?

"לפני תקופה שבתי מטורונטו, ובמושב שלידי הייתה אישה מבוגרת מאוד, שהתבררה כיהודיה קנדית, אך רחוקה מאוד מתורה ומצוות. במהלך הטיסה שוחחנו שעות ארוכות. בסוף הטיסה היא אמרה לי: "אני רוצה לומר לך משהו אישי: יש לי בישראל נכד שהתחיל לחזור בתשובה. המשפחה – כולל אני – נלחמים נגדו מלחמת חורמה. כעת – לאחר שיחה ארוכה אתך, ממש לא אכפת לי שהוא יחזור בתשובה ואפילו לא אכפת לי שיילך עם כובע שחור כמו שיש לך על הראש. אני הולכת לדבר עם המשפחה שלי שאנשים חרדיים הם מאוד נחמדים".

"למדתי מזה, שכל אחד יכול לקדש את השם בכל הזדמנות שהיא, ושמה שחשוב זה להיות בסבר פנים יפות".

"כששואלים אותי על כל עולם ה'קירוב', אני תמיד אומר, שהיהדות היא כמו פאזל ענק בן אלפי חלקים. אדם שרוצה להתקרב, לוקח מכל מה שהוא חווה או רואה חלק אחד – עד שלאט לאט התמונה מתבהרת לו. לכל אדם באשר הוא יש את היכולת לתת חלק אחד מתוך הפאזל ואפילו רק בדוגמה האישית שהוא מראה בהליכותיו, בדיבורו ובעסקיו. אף אחד מאתנו לא יודע מה שבלב השני אבל כל אחד צריך לחשוב לעצמו, ש'יכול להיות שדווקא אני, במעשה קטן, זוכה להשלים את החלק החסר בפאזל הנפש של אח שלי'".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר