אאא

לאן נעלמה חזקת החפות?

אתמול שר הפנים אריה דרעי ורעייתו נחקרו בשנית במשרדי להב 433 בחשד להעברת כספים מכספי המדינה לעמותות הקשורות למשפחתם ובחשד לעבירות מס.

החקירה עדיין לא הסתיימה, וכבר נשמעות קריאות לשר להתפטר או לכל הפחות להשעות את עצמו וכן מתקיים שיח קונקרטי לגבי מחליף.

בשלב כה מוקדם, אף בטרם הוגש כתב אישום, קריאות מעין אלה מטרידות ביותר.

שר הפנים הוא נבחר ציבור, אשר נבחר באופן דמוקרטי לכהן בממשלה על ידי העם.

למעשה, השאלה הניצבת בפנינו היא האם יש לפגוע בהליך הדמוקרטי ובזכות לבחור ולהיבחר בשל חשד לביצוע עבירות עוד בשלב החקירה המשטרתית?

אני סבור שהתשובה היא שלילית. בשלב הנוכחי, שר הפנים מוחזק כחף מפשע ולא הוכחה אשמתו. בטרם הוגש כתב אישום, אפילו לא גובשו באופן סופי סעיפי החוק שהוא יואשם בהפרתם (ואף אין בידיעתנו אם כלל יוחלט להעמידו לדין בתום החקירה).

נבחרי ציבור, בעלי יריבים פוליטיים רבים ומעצם תפקידם חשופים לסכנה של העלאת חשדות שווא. במקרים רבים, החקירות ממושכות וארוכות ובסופן התיקים נסגרים מבלי שיוגשו כתבי אישום.

עלינו להיות ערים בכל עת לסכנות ולקלות שבה ניתן להכתים שמו של נבחר ציבור.

היענות לכל קריאה נגד נבחר ציבור להתפטר אך ורק מעצם התקיימותה של חקירה, על אחת כמה וכמה בשלביה הראשונים, עלולה לערער את הסדר החברתי, להזיק לתפקוד הממשלה, לשרת מניעים זרים ולפגוע בהליך הדמוקרטי כולו. בל נשכח, כי גם ראש הממשלה מצוי תחת חקירה משטרתית מתמשכת.

זכות יסוד במשטר הדמוקרטי היא חזקת החפות, כמוה גם זכויות היסוד חופש העיסוק, כבוד האדם וחירותו, הזכות לבחור ולהיבחר והזכות להליך הוגן.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

התפקיד שלנו כחברה הוא לאפשר למערכת אכיפת החוק להתקיים על פי סדריה, לאפשר לרשויות האכיפה למצות את החקירה ולא להעלות על המוקד כל נבחר ציבור שמועלה נגדו חשד לביצוע עבירות פליליות.

אנו שומעים כותרות בתקשורת "אמון הציבור נפגע" וכדומה. כותרות אלה מכרסמות בחזקת החפות באופן בל יתואר. שאלת טוהר המידות ואמון הציבור תוכרע ככל שימוצה הדין עם השר ואם יורשע בדין. אמון הציבור הוא אינטרס חשוב ביותר. ומה באשר לאמון הציבור ברשויות האכיפה שתבצענה את תפקידן לחתור לאמת ולעשות צדק?

שר הפנים מבצע את כל מה שמצופה ממנו בשלב זה, הוא משתף פעולה עם רשויות האכיפה באופן מלא ואף הסיר את איסור הפרסום שהיה בתיק זה. במקביל, הוא ממשיך בעשייה הציבורית ומשרת את הציבור שבחר בו. זהו האיזון הראוי המאפשר מחד גיסא, לשמור על זכויותיו של השר ועל הדמוקרטיה ומאידך גיסא, לאפשר חקירה מועילה.

במשפט העברי נאמר "אין עונשין באומד הדעת".

על הציבור לחרוט על דגלו את הצורך בשמירה על הסדר הציבורי, על זכויות היסוד של חשודים, על העקרונות המנחים את חברתנו, על כללי המשפט ולהימנע מקביעות נחרצות והרות גורל בשלבים כה מוקדמים בהליך הפלילי.