נושא "גזירת הגיוס" מתחיל לחזור איכשהו לשיח, יחד עם מבצעי האכיפה של משטרת ישראל במאה שערים. לצערנו, כל סוגיית הגיוס עומדת בעינה לא פתורה מזה הרבה שנים, וכל זמן שאיננה נפתרת יהיו קיצונים מחרחרי זדון משני הצדדים, אשר ימשיכו וינסו לקטב ולהלהיט את הרוחות. אני רוצה להעלות כמה נקודות חשובות בנושא, ולעשות סדר בדברים.
ראשית, אין גזירת גיוס. אין גזירה אשר מאיימת לכלות את עולם הישיבות, ואשר לא הייתה בעבר. אין שום שינוי מהותי של הסטטוס קוו. כל החקיקה שהוביל יאיר לפיד במסגרת הממשלה הקודמת הייתה קוסמטית בלבד, בלי שינוי מהותי. הרבה מאד מלל, קביעת מכסות ויעדים, אשר כבר היום בפועל מגוייסים מספיק חרדים כדי לעמוד בהם. המכסות שקבע יאיר לפיד כללו גם את נוער השוליים, והייתה בהם גמישות רבה, אשר המטרה כנראה הייתה פשוט להגיע לסוף השנה ולהציג "עמידה ביעדים" ועל כך להוציא הודעות לעיתונות. טכניקה פוליטית ידועה כדי להציע בפני הבוחרים מצג שווא של הצלחות. לא מרגש מבחינתנו.
המסגרת המוכרת והוותיקה של דחיית גיוס לבחורי ישיבות, היא שממשיכה בפועל גם היום. בחורי ישיבות מגיעים ללשכת הגיוס, חותמים על דחיית גיוס, ושלום על ישראל. וכפי שהיה גם בעבר, אברכים אשר מעוניינים לצאת לעבוד, פונים ללשכת הגיוס ומעדכנים אותם על המצב, ובוחרים האם לשרת במסגרות השירות האזרחי או במסלול שצה"ל התאים במיוחד עבור חרדים. יש שבוחרים בזה, ויש שבוחרים בזה. שגרתי.
צה"ל עושה מאמצים רבים כדי להפוך את מסלולי הגיוס לצבא לעדיפים על פני השירות האזרחי, ועבור זה יוצר התאמות רבות. עם זאת, חשוב שצה"ל וגם נציגי המגזר החרדי יעמדו על העיקרון שמי שמתגייס כחרדי, גם ישתחרר כחרדי. אסור להביא למצב בו הצבא הופך למסלול חינוך אלטרנטיבי, אשר משנה את עולם הערכים של החרדים המשרתים בו. אין זה חשש שווא, יש לא מעט ארגונים "פלורליסטיים" וחברי כנסת מן השמאל אשר דורשים למנוע את תהליך ה"הדתה" של צה"ל. הם דורשים לקדם נשים לתפקידי הלחימה ולקדם שירות מעורב. על עקרון זה יש לעמוד, אם צה"ל מעוניין לגייס חרדים, אין הם יכולים להסתופף יחדיו עם הערכים ה"פלורליסטיים".
עם זאת, ישנם גורמים אינטרסנטיים במגזר החרדי אשר מעוניינים ליצור משבר ו"גזירת גיוס", מבחינתם, אם אין גזירה אז יש לעשות הכל כדי שאכן תהיה גזירה. והם עושים זאת בכל מחיר, הם יוצרים משבר מלאכותי בכך שדורשים מבחורים שלא להתייצב כחוק בלשכת הגיוס, אלא פשוט להתעלם מצו הגיוס, ובכך להביא להגדרתם כעריקים (וכך תמיד היה). עריקים אלו גורמים לכך שהמשטרה נאלצת לעצור אותם (שהרי המשטרה צריכה לאכוף חוק, זה תפקידה), ואז שישו ושימחו – הם יוצאים בחדווה בהמוניהם להפגנות והתפרעויות ברחובות ובכבישים.
שישו ושמחו. הפגנה של "הפלג" בירושלים (צילום: קבוצת "מחאות החרדים")
התפרעויות אלה בתורן מעוררות את הקיצוניים שבצד השני, והם יוצאים במסע תקשורתי נגד החרדים, מה שמועיל מאד בסקרים ליאיר לפיד. נמצא כי דווקא קיצוני החרדים, הם אשר משחקים לידיו של רודף החרדים הכי אינטנסיבי בזירה הפוליטית.
חשוב שכל אדם חרדי אשר עולם הישיבות יקר לליבו, לא יסחף עם מצג השווא של "גזירת הגיוס". בלון נפוח זה רק פוגע בחרדים, רק מחולל אלימות והרבה חילול ה'. יש להציג עמדה ברורה זו בפני כל האינטרסנטים, כי הם סוחפים אנשים תמימים רבים ומחוללים נזק רב.
יחד עם זאת, יש שני דברים חשובים לטווח ארוך, אשר על נציגי הציבור החרדיים להשקיע בהם מאמץ: מציאת פתרון ארוך טווח לסוגיית הגיוס, במקום הפתרונות הזמניים אשר נסמכים על הכוח הפוליטי כל הזמן. וכן, מתן גיבוי למשטרה כאשר היא פועלת לאכוף את החוק.
פתרון ארוך טווח
הסטטוס קוו בנושא הגיוס נשען כל הזמן על הכוח הפוליטי של הנציגות החרדית, אך כפי שאפשר להסיק מן ההיגיון וגם מן הניסיון – לא לעולם חוסן. בהחלט תיתכן ממשלה שאיננה נשענת על קולות החרדים, ואז כל הסוגיה יכולה להיפתח מחדש. עלינו לשאוף להביא לפתרון ראוי אשר יספק את כל הצדדים, וכך לייתר את הצורך לעשות שימוש בכוח הפוליטי. פתרון שכזה הוא אפשרי ומורכב משני מרכיבים: קיצור תקופת השירות, ומתן שכר למשרתים.
הכעס הגדול (והמובן) בצד השני כלפי החרדים, הוא על אי השוויון בנשיאה בנטל ובסיכון. לכן, עלינו לשאוף לכך שאי השוויון יצומצם, והנושאים בנטל יתוגמלו. כאשר חיילים ישרתי תקופה קצרה יותר, אי השוויון יהיה בהכרח קטן יותר. בנוסף, כאשר חיילים יתוגמלו באופן ראוי ויקבלו שכר, אזי יעלם אי השוויון לחלוטין. שהרי אדם שתורם ומסתכן, מקבל גם תמורה ראויה. שוטרים וכבאים למשל אינם מלינים על חוסר שוויון, פשוט כי הם מתוגמלים כראוי עבור העבודה שלהם והסיכון שלהם. פתרון שכזה יאפשר למנוע חיכוכים מיותרים בין האוכלוסיות בישראל, ולהעמיד תשתית לשותפות גורל ארוכת טווח למרות הפערים הגדולים שיישארו ברמה הערכית.
שמירה על החוק
אסור לנו לאפשר את המשך האנרכיה שמתקיימת באזורים מסויימים במאה שערים, ואסור לאפשר את המשך הפרות החוק בחסימות כבישים. הבה לא נכחיש, מתקיימת מערכת של לוחמת טרור במקומות אלה, והאמצעים הננקטים בהם אין שום דרך להצדיק אותם. כל שריפות הפחים, זריקות האבנים, הפשקווילים המשמיצים, הזפת על הדלתות וכל שאר אמצעי הטרור שאין צורך למנותם ולפורטם לפרטיהם. כל אלה הם רשע טהור, אשר אין שום הצדקה לו.
והנה דווקא כאשר מגיעה משטרת ישראל לעשות סדר במקומות אלה, קמים מתוכנו אנשים המבקרים את המשטרה ולא את אנשי הטרור. הבה לא נתבלבל, אכן המשטרה לא תמיד עושה הכל נכון (כמו כל אדם, לכולם יש טעויות ולפעמים הן חמורות), אך החשיבות של פעילותה גדולה הרבה יותר מאשר התקלות שנופלות בעבודתה. יש לגבות אותה ציבורית, ולתת את הדעת על השירות החשוב שהיא עושה עבור הציבור החרדי.
סיכומו של דבר, אסור להיגרר לפרובוקציות של מחרחרי הגזירות למיניהן, וצריך לגבות את שומרי החוק בפעילותם (הלא מושלמת). יחד עם אלה, צריך לשאוף לפתרון עומק אשר ימנע את המאבקים התמידיים על סוגיית הגיוס, ולנסות להגיע לעמק שווה והוגן שיועיל לטווח ארוך לכולם.