אאא

במכון הישראלי לדמוקרטיה, נערך היום (שלישי) כנס בשלושה מושבים בנושא "מנהיגות אזרחית בקהילה החרדית".

במיוחד לגולשי כיכר השבת עלה שידור חי מהכנס בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה.

במהלך הכנס דנו יושבי הפאנל בשינויים בחברה החרדית מבחינה סוציולוגית, תרבותית וחברתית במהלך ההיסטוריה ובימינו ועל ההשפעות החיצוניות והפנימיות שחלו בה.

האם מנהיגי הציבור החרדי בדרך לשינוי תודעתי? האם עידן הפייסבוק שינה את הציבור החרדי הן מבחינה מנהיגותית ולקיחת יוזמות והן לגבי היחס המגדרי וקידום מעמד האישה? והאם גם נשים יכולות להנהיג?

סיכום המושב השני:

אברהם קרויזר, יועץ ראש עיריית ירושלים לענייני חרדים: "צריך להדגיש שכשמדברים על מנהיגות אזרחית מדברים על מימדים חילונים בחברה כמו תעסוקה. מערכת החינוך החרדית כולה למשל מושתת על יזמות ומנהיגות אזרחית גם אם יש רבנים שמעורבים. אבל המעורבות היא ברמת ברכה או מתן לגיטימציה, אבל כבר עשרות שנים מוסדות חינוך קמים אך ורק על ידי יוזמות מקומיות כך שהמנהיגות קיימת כל הזמן". 

ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה חלק על דברי קרויזר ואמר, כי: "בעוד שהקבוצות סביב גדולי התורה תמיד הלכו עם הפרדיגמה והתיימרו לייצג את דברי הרבנים, המנהיגים החרדים בחברה האזרחית הם מחוץ לפרדיגמה.  המאפיין המרכזי של הפרדיגמה החדשה היא יחס אחר לנושא הבידול- שמירה על חרדיות במודל אחר. כמו למשל המודל המזרח האירופאי והמודל הגרמני הייקי. כלומר, בידול מבחינת הקהילה אבל פחות מבחינת השכלה ותרבות. הפרדיגמה החדשה מורידה את החומות". 

ד"ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן: "צריך להזכיר כשאנחנו מדברים החברה האזרחית החרדית אנחנו מדברים על תופעה שקוראת בימים אלו ועוברת שינויים. מה שנכון לאתמול כבר לאו דווקא נכון למחר. להגיד חברה אזרחית אצל החרדים עד לאחרונה היא משהו בלתי מתקבל על הדעת. ההשפעה הסביבתית וההתרחבות חייבו ליצור נורמות חדשות ודרכי התנהלות נוספות.  מדובר במנהיגות שהולכת ומתפתחת ויש מוסדות רבים שמסייעים להם לפתח אותה".

"צריך רק להדגיש שמדובר במנהיגות מקבילה למנהיגות החרדית- מדובר ברכס הרים ולא בהר בודד. כמו שיש מלך ובישופ, כך יכולה להיות גם כפילות בהנהגה החרדית. יש לגיטימציה מלאה למנהיגות רוחנית, עם מנהיגות פוליטית לצידה ומנהיגות אזרחית שמתווספת". 

טלי פרקש, עיתונאית ובעלת טור ב-ynet: "יש שדות השפעה חיצונים ופנימיים בחברה החרדית ושדות ההשפעה החיצוניים הם דווקא אלו שמעצבים את המנהיגות האזרחית החרדית. את המנהיגות האזרחית החרדית יש לסווג ל-3 קטגוריות:

הראשונה היא אישים ארגונים ועמותות שפועלים עם ההנהגה הפוליטית וברצף מטושטש איתה. השניה היא ארגונים עצמאיים שאינם בעלי יחסים עם הממסד החרדי ולעיתים נמצאים מתחת לרדאר ואינם מציגים אלטרנטיבה לאידיאולוגיה החרדית. הקטגוריה השלישית, היא מנהיגות אזרחית חרדית רדיקלית- כלומר ארגונים ואנשים שרוצים לשנות את פני החברה החרדית.

כך למשל, המנהיגות המגדרית הפמניסטית שהיום אין ספק שהיא קיימת. ישנה שדרה של מנהיגות נשית שהולכת ומתפתחת ועוסקת בסוגיות מגדריות כמו העסקה פוגענית ואמהות חד הוריות".

עם סיום המושב הראשון הועלו נקודות ביחס המנהיגות האזרחית בקהילה החרדית. 

אביגיל קרלינסקי, פעילה חברתית מסרה כי: "כמי שמעולם לא חלמה להיות מנהיגה, כי אין חלום כזה בעצם אצל אף ילדה חרדית התגלגלתי לזה ממש בטעות. השיח בנושאים שונים מתפתח בפייסבוק, שמאפשר לדבר פתאום עם חרדים שנמצאים במצב דומה. עם הזמן, מצאתי שאני משפיעה בקבוצות בפייסבוק התחלתי לקבל המון פניות עד שכמעט וקרסתי".

לדבריה: "אם בבחירות הקרובות למועצת העיר בירושלים למשל יהיה מנהיג חרדי שיבחר שלא יקבל את הלגיטימציה שלו מסמכות רבנית- זה יראה שצמחה מנהיגות חרדית אזרחית באמת". 

ד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית לחרדים בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה: "העובדה שטרם גובשה מנהיגות עם דמות או כמה דמויות מעל כולם בחברה האזרחית החרדית לא מעידה על כך שאין שינוי בחברה החרדית. ראינו בעבר שינויים כאלו שחלחלו רק לאחר זמן. המנהיגות הבולטת במרחב האזרחי צומחת בעת משבר, אבל במצב של כניסה לשגרה בחברה החרדית זה הזמן לצמיחה של מנהיגות כזו".

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "צריך לשאול מי גורם לשינויים בחברה החרדית? חלק משמעותי מהשינויים בא מבפנים ולכן חשוב לדון במנהיגות של החברה החרדית עצמה. כשהנושא החרדי מועלה לדיון זה לרוב סביב מאבק שאותו מובילים הקנאים. אחת הבעיות בחברה החרדית היא שאין עמדות לחיקוי בהנהגה החרדית שאינה רבנית או פוליטית. אם רוצים להיות מנהיגים שאינם פוליטיקאים או רבנים, אין לאן להסתכל".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה שפתח את הכנס אמר: "עצם זה שצריך מחקר וכנסים על החברה החרדית מראה כמה הם משמעותיים למדינת ישראל. אנחנו רואים שהחרדים נכנסים יותר לאקדמיה ורואים את עצמם חלק ממדינת ישראל. מצד שני ישנם אתגרים רבים משום שמחצית מהמשפחות נמצאות מתחת לקו העוני וישנה מחלוקת בחברה החרדית בכל הקשור לערכים דמוקרטים ואם מגבשים מדיניות חייבים להתייחס גם אליו".

ד"ר אלי גוטליב, מנהל מכון מנדל למנהיגות: "מה שנחוץ יותר מכל דבר בחברה החרדית, הוא שהמנהיגים האלו יקבלו מרחב בטוח שבו הם יכולים לחשוב ולהסתכל למציאות בעיניים ולא רק בפייסבוק. הם צריכים להכיר במשרדי ממשלה, רשויות מקומיות ולמצוא אמצעים לקדם נושאים שהם רוצים לקדם".

מנהיגות אזרחית בקהילה החרדית

יום העיון נפתח בשעה 10:00 עם דברי פתיחה של יוחנן פלסנר וד"ר גלעד מלאך, שניהם מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

מושב ראשון | 10:20-11:15 | מנהיגות אזרחית והקהילה החרדית

 מושב שני | 11:30-12:45 | החברה האזרחית החרדית - בין מדינה לקהילה

מושב שלישי | 13:15-14:30 | דמותו של המנהיג האזרחי החרדי 

הרצאות סיכום | 14:45-15:30 

השידור החי נערך בשיתוף ובאדיבות המכון הישראלי לדמוקרטיה