אאא

חוק דירה שלישית היה נראה כמו עובדה מוגמרת אבל עכשיו הוא נראה רעוע מאי פעם. רשות המיסים החליטה לדחות לבינתיים לסוף יולי את מועד הגביה הראשון של המס שהיה אמור להיגבות כבר בעוד שבועיים, זאת כדי להימנע ממצב שבו תידרש להחזיר כספים כתוצאה מביטול החוק לאור ההשתהות של בית המשפט העליון בדיון עליו.

הרשות כבר דחתה את המועד האחרון לדיווח על נכסים מסוף מרס לסוף יוני, וגם בסעיף הדיווח תתבצע דחייה בחודש. התשובה הרשמית תוגש בקרוב באמצעות הפרקליטות לבג"ץ בעקבות בקשה של העותרים נגד החוק לדחות את המועדים הללו.

לפי הערכות של גורמים בממשלה, הסיבה לכך שבג"ץ טרם פסק בנושא היא מחלוקת בין השופטים. לפי אותם גורמים, השאלה שעומדת במוקד המחלוקת היא אם הדיון החפוז בחוק, שנעשה תחת לחץ של שר האוצר משה כחלון, מצדיק את ביטולו.

שלושה שופטים תקפו את המדינה על החיפזון. "למה לא ללמוד בנחת את הנוסח ביום שישי ולקיים דיון ביום ראשון?", הקשתה הנשיאה מרים נאור. גם השופטים אסתר חיות וניל הנדל המטירו תהיות. "אם אין לחברי הכנסת אפשרות מעשית לגבש עמדה, זה שווה למצב של אי־מימוש עקרון ההשתתפות", אמרה חיות. אי־מימוש העקרון מחייב את פסילת החוק.

מנגד, על פי הדיווח ב'כלכליסט' השופט מני מזוז הביע הסתייגות מעמדת העותרים. "האם נחצה הרף שבו לא הייתה אפשרות לח"כים לדעת על מה הם מצביעים? לוח הזמנים מצביע על כך שהייתה אפשרות להבין במה מדובר", אמר. 

כזכור, הדיון השנוי במחלוקת התקיים בוועדת הכספים בלילה אחד בסוף דצמבר 2016, בלי שניתנה לחברי הוועדה הזדמנות ללמוד את החוק ועל אף התרעת היועצת המשפטית של הוועדה שגית אפק. אם החוק יבוטל, זו תהיה פסיקה תקדימית, שכן עד היום לא בוטל אף חוק עקב הליך החקיקה.

בתום הדיון האחרון שנערך בנושא בבג"ץ, בית המשפט הציע למדינה להחזיר את החוק לוועדת הכספים, כדי לקיים מחדש את הדיון החפוז כראוי. המדינה סירבה לבקשה והחזירה את ההחלטה לידי בג"ץ.

לפי נתוני רשות המסים, 512 בעלי דירות להשקעה מכרו עד כה את דירותיהם וביקשו מענק, כפי שקובע החוק. עלות המענקים למדינה עד כה היא 19.5 מיליון שקל. ההערכות המקוריות של אגף התקציבים היו כי 16‑20 אלף דירות יימכרו כתוצאה מהחוק. עוד העריכו באגף התקציבים כי המס החדש יכניס לקופת האוצר 900 מיליון שקל בשנה.

כמו כן, לפי נתונים של משרד האוצר, שיעור המשקיעים בשוק הנדל"ן הישראלי ירד ברבעון הראשון של השנה ל־16.8% - השיעור הנמוך ביותר מאז הרבעון השני של 2003.  למרות נתונים אלו שהיו אמורים כביכול להוריד את מחירי הדיור לא נרשמה ירידה של ממש במחירי הדירות ומצוקת הדיור נותרה כמות שהיא.