"סגנון יהודי טוב"

אימת החרדים: השופט אליקים רובינשטיין פרש מבית המשפט העליון

בטקס רשמי, מסיים היום השופט אליקים רובינשטיין, מי שאהב באופן קבוע לסנוט באורח החיים החרדי תוך מובאות וציטטות תורניות, את כהונתו כשופט בבית המשפט העליון (חוק ומשפט)

אלי רוטמן | כיכר השבת |
השופט אליקים רובינשטיין, היום (תמונות: Yonatan Sindel/Flash90)

היום (שלישי) מציין שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין את יום הולדתו ה-70, מה שמסיים על פי החוק את כהונתו בת 13 השנים בערכאה השיפוטית הגבוהה בישראל.

רגע מרגש נרשם בטקס הפרישה הרשמי שהתקיים באולם בית המשפט, כששרת המשפטים התייחסה בדבריה למותה של שרי, בתו של רובינשטיין, לפני כחצי שנה לאחר שנות מחלה ארוכות, ואמרה לו בקול רועד: "צר לי כי בתך לא נמצאת כאן ביום זה". גם רובינשטיין עצמו מחה דמעה.

את הטקס פתח רובינשטיין בהקראת פסק הדין האחרון שלו, העוסק במרחב מחיה של אסירי שב"ס שלפי פסיקתו יורחב מעתה מ-3.1 מ"ר ל-4 מ"ר.

בנאומו אמר רובינשטיין: "אני בהתרגשות עמוקה. היום מסתיים פרק משמעותי בהיפרדי מביהמ"ש העליון, שהיה ביתי ב-13 השנים האחרונות. תודה לרעייתי מרים שהולכת עמי 40 שנה. עלינו לשמור על המדינה מכל משמר. ביהמ"ש העליון הוא חלק חשוב בחוסן הלאומי - מערכת מקצועית לתפארת מדינת ישראל, גם אם אינה מושלמת. ביהמ"ש זוכה לקיטונות וביקורת, לעיתים לגיטימית, ופעמים רבות לא ראויה".

שרת המשפטים איילת שקד נפרדה היא מהשופט הדתי והפליגה בשבחיו: "דרכו השיפוטית התאפיינה מאז ומעולם בסגנון יהודי טוב. יהיה זה בלתי אפשרי להתאימו לתבניות צרות ומקובלות. השופט מעולם לא ראה סתירה בין היותו יהודי דתי ובין היותו ציוני".

נשיאת ביהמ"ש העליון מרים נאור התייחסה לאורח חייו של השופט הפורש: "לפעמים נשמעת הטענה ששופטים חובשי כיפה הם שמרנים, אבל למדתי תמיד על ניסיונות תיוג אלו שהם אינם ריאליים".

ואכן, כידוע, לאורך הקריירה המשפטית הארוכה של רובינשטיין, הוא הפגין עמדה ליברלית בנושאים יהודיים ועמדה עוינת בנושאים חרדיים. הוא היה היועץ המשפטי לממשלה הראשון שקבע כי כאשר חולה מסרב בדעה צלולה לטיפול מציל חיים - לא חלה על הרופא חובה משפטית לטפל בו, ולכן רופא שיעמוד מנגד לא יהיה צפוי לאישום כלשהו.

הכעס החרדי כלפיו (צילום: ערוץ הכנסת)

בעתירה נגד 'קווי מהדרין' החרדיים שהפעילו החברות אגד ודן, קבע רובינשטיין כי מדובר במתכונת בלתי חוקית. אך יותר מכל זכורה התנהלותו בנושא גיוס בני הישיבות: באחד מהחלטות בג"ץ בנושא הוא כתב כי "הרבה יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק. ומה שהחל בקימום עולם תורה לאחר השואה, הפך לסוציולוגיה של חברה שלמה שאינה נושאת כמעט בעול המרכזי במדינת ישראל, ובטוחני שבסתר ליבם חשים בקושי ובמבוכה גם ראשי הציבור החרדי ורבים רבים מני ציבור זה, אלא שנכנסו למבוך שהם מתקשים לצאת ממנו".

פעם אחרת כתב: "ביום בו תמה כתיבתה של חוות דעתי הגיע לבית הכנסת בו אני מתפלל יום-יום בחור חרדי צעיר ופנה בקול נרגש אל המתפללים. לדבריו הוא עומד להינשא ואין בידי אביו לסייע לו. אחד המתפללים שאינו מן הקמצנים התריס לעברו אולי תלך לעבוד. מי שנתן נתן. אך התמונה העגומה של צעיר בריא המקים בית לא מקצוע וללא פרוטה לפורטה נותרה בזיכרוני".

זעמה של הנציגות החרדית כלפיו התפרץ באחת כשפסל את מתווה הבטחת ההכנסה לאברכים. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) זעק אז במליאת הכנסת: "לקחת מהילדים שלא יהיה להם חלב בבוקר - איזו אכזריות? איזו התנהלות?" וכינה את רובינשטיין 'חצוף, אכזרי ורשע'.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר