אאא

האמריקאים מנסים לקדם תהליך מדיני בין ישראל לפלסטינים, אך האחרונים ממשיכים להתנגח בישראל בזירות בינלאומיות ולחולל משברים וסערות שכל מטרתן לעורר מהומות חסרות משמעות אמיתית שיפעילו לחץ דיפלומטי על ישראל וישחירו את שמה.

אחרי הבלגן של הכרזת הכותל כמקום המנותק מהיהדות, הפעם מבקשים הפלסטינים מוועדת המורשת העולמית של אונסק"ו, שהכינוס השנתי שלה יתקיים ב-1 ביולי בקרקוב שבפולין, החלטה הזויה נוספת, לרשום את העיר העתיקה בחברון ואת מערת המכפלה כאתר מורשת עולמי פלסטיני, כך דווח ב-ynet.

בעולם רשומים 1,052 אתרי מורשת שהוכרזו על ידי אונסק"ו - תשעה מהם ישראליים, שניים פלסטיניים. הליך הרישום וההכרזה של כל אתר לוקח בדרך כלל מספר שנים, אולם הפלסטינים מבקשים לנצל סעיף בתקנון המאפשר לרשום אתר בהליך חירום מהיר. איך? בעזרת טענות שקריות לפיהן האתר מצוי בסכנת הרס והכחדה מצד "הכוח הכובש". בין השאר, הם טוענים שישראל ביצעה באתר יציקת בטון חריגה, בעוד שלטענת ישראל מדובר ביציקה קטנה – שתואמה עם הווקף.

בוועדת המורשת חברות 21 מדינות, וההרכב מאוד בעייתי מבחינת ישראל: פינלנד, פולין, פורטוגל, קרואטיה, טורקיה, אזרבייג'אן, אינדונזיה, פיליפינים, קוריאה, וייטנאם, קזחסטאן, טוניסיה, כווית, לבנון, פרו, קובה, ג'מייקה, בורקינה פאסו, זימבבואה, אנגולה וטנזניה – שאף אחת מהן אינה בין עשר המדינות שהצביעו בעד ישראל בוועד המנהל של אונסק"ו.

לכל בקשה מצורפת חוות דעת של גוף הערכה מקצועי שנותן המלצה. בשני האתרים הקודמים שרשמו הפלסטינים בשנים 2012 ו־2013 – כנסיית המולד וטראסות בתיר - המלצת הגוף המקצועי הייתה שלילית, אך חברי הוועדה הצביעו בעד אישורה בעקבות לחץ של הלובי הערבי-מוסלמי, כלומר, החלטה פוליטית לכל דבר ועניין.

המשלחת הישראלית לאונסק"ו בראשות השגריר כרמל שאמה הכהן כבר החלה במשימת הסיכול לפני כחודש. שגרירי ישראל במדינות החברות הצטרפו, ולנוכח רגישות הסוגייה, נראה שראש הממשלה יידרש להתגייס לעניין באופן אישי.

לצורך מניעת הרישום וההכרזה צריכה ישראל לגייס לטובתה לפחות שליש מהמדינות המצביעות בוועדה, משימה כמעט בלתי אפשרית אל מול רשימת המדינות שרבות מהן אינן בקשרים טובים עם ישראל. אם ההחלטה תתקבל, יוכלו בעצם הפלסטינים לטעון שיש להעביר את השליטה באתר לידיהם, דבר שיגרור לחץ בינלאומי על ישראל למרות הסיכוי הנמוך שהחלטה כזו תביא לשינוי משמעותי.

שאמה הכהן אמר אתמול: "מדובר בחזית חדשה במלחמה על המקומות הקדושים, שהיא המשך להתקפות ולהצבעות ההזויות באונסק"ו בעניין ירושלים, הר הבית והכותל המערבי. ישראל מכבדת את רגשות המוסלמים ודואגת להבטיח חופש פולחן, סדר, ביטחון, תחזוקה שוטפת ופיתוח תשתיות תומכות במקומות הקדושים. לא רק המהות מקוממת, אלא גם הדרך שבה מעלילים הפלסטינים על הצד הישראלי עלילות דם שלא היו ולא נבראו".