בית המשפט בגבוה לצדק בהרכב בראשותו של השופט יורם דנציגר הכריע הבוקר (חמישי) כי הערעור על פסילתו של הבורר המרכזי בישיבת פוניבז', הרב חיים גדליה צימבליסט אינו מתקבל, וכי שלושת הבוררים - הרב צימבליסט, הרב מאיר הייזלר והרב משה פרקוביץ' ימשיכו לכהן בתפקידם.
- לפסק הדין המלא - לחצו כאן
השופט דנציגר כותב בהחלטתו, לה הצטרפו שאר חברי ההרכב כי "לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, לפיה מערכת יחסים עכורה בין בוררים היושבים בדין, או בין חלק מהם, לא יכולה להקים עילת נבצרות, הרי שאין מנוס מביטולה של הקביעה ההפוכה, המופיעה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. משמעות הדבר הינה, שהבוררים צימבליסט, הייזלר ופרקוביץ' לא יועברו מתפקידם, והם יוכלו להמשיך לכהן כבוררים בהליך דנן".
דנציגר מתייחס למחלוקת האישית וליחסים הרעועים בין הבוררים מה שמקשה על הדיונים וכותב: "יצוין כי אמנם, הדעת לא נוחה מהמשך ניהול הבוררות לפני מותב הבוררים צימבליסט, הייזלר ופרקוביץ', שעה שמערכת היחסים הפנימית בין חלקם כה עכורה. יחד עם זאת, בהיעדר עילה משפטית מתאימה להעברתם מהתפקיד, איני סבור כי ניתן להרחיב את עילת ה"נבצרות", וזאת גם אם ניתן לסבור כי תוצאת מהלך משפטי זה תיטיב עם הצדדים במקרה הנדון.
"יוזכר, כי בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה דנן לא מתקיימת עילה להעברת הבורר צימבליסט מתפקידו. כמו כן, לא נדונה אפשרות להעביר מי מהבוררים מתפקידו. אשר על כן, איני סבור כי יש מקום לקביעה המעבירה איזה מהבוררים מתפקידם במסגרת בקשה זו".
עם זאת מותיר השופט דנציגר פתח לשינויים בעתיד כאשר מדגיש: "אשר להמשך הליך הבוררות; שלושת הבוררים מצופים להתנהל באופן מקצועי ומכבד, והדברים הם בבחינת פשיטא. אין הבוררים יכולים ליתן למערכות היחסים האישיות ביניהם להשפיע על אופן ניהול הליך הבוררות. ככל שאחד מהבוררים יפעל אחרת, בין אם בניסיון להערים קשיים על ניהול הבוררות, בין אם בניסיון לעכב את ההכרעה בהליך ובין אם במטרה לטרפד את תוצאתו, הדרך נותרת פתוחה לצדדים להגיש בקשות נוספות לבית המשפט המחוזי. זאת, בכפוף לכך שאין מדובר בבקשות שנדונו והוכרעו בעבר. ככל שהצדדים זקוקים להנחיות קונקרטיות נוספות, הם רשאים לפנות לבית המשפט המחוזי בהליך אבעיה, כמפורט לעיל. בוררים שיפרו את חובת הנאמנות החלה עליהם מכוח סעיף 30 לחוק הבוררות, חושפים עצמם להליכים משפטיים מכוח הוראות פרק ו' לחוק הבוררות".
"טרם נעילה אציין", כותב השופט דצינגר, "כי הצדדים העלו טענות שונות שלפיהן בית המשפט המחוזי לא דייק בהצגת קורות הסכסוך, לרבות בהצגת פסק הבוררות משנת 2000 .לא התרשמתי מטענות אלה, מה גם שהן אינן מתאימות להתברר במסגרת ההליך שלפנינו, מעצם טיבו. על כל פנים, יובהר כי השאלה היחידה שעמדה להכרעתנו בפסק דין זה היא שאלת הפרשנות של סעיף 11)3 (לחוק הבוררות, וממילא לא מובעת דעה ביחס לטענות אחרות".
כזכור, הדיון הגיע לבג"ץ לאחר עתירות ממושכות במהלך כל השנים האחרונות בבתי משפט בערכאות שונות מצד שני הצדדים.
מן הצד האחד הרב אליעזר כהנמן ('השונאים') דרש לקיים את פסיקת הבוררות הראשונה (שחילקה בין הרוחניות לגשמיות) ולבטל את ההחלטות שהתקבלו בבוררות שלאחר מכן בראשות הרב צימבליסט, ומצד שני הרב שמואל מרקוביץ' ('המחבלים') ביקש י הרב צימבליסט ימשיך לדון ולהכריע. כאמור, היום הכריע בית המשפט שלא לפסול את הבורר הרב צימבליסט.
יצויין עם זאת כי בצד 'השונאים' מדגישים כי גם בפסק הדין הנוכחי הרב צימבליסט לא יכול לשנות מפסק הבוררות משנת 2000 שם נפסק כי הרב כהנמן הוא הבעלים הממוני אך עם זאת יוכלו להמשיך בדיונים על הדברים שלא נידונו בעבר ובנוסף הם מדגישים כי הפסיקה בדיון האחרון שנערך על ידי הרב צימבליסט בוטלה זאת משום שההרכב כולו לא ישב במלואו בדיון.
המשנה לנשיאה (בדימוס) אליקים רובינשטיין כתב בפסק הדין: "סוף דבר, אצטרף לתוצאה שאליה הגיע חברי ולעיקרי הנמקתו ואשוב ואפציר בבעלי הדין, לכבוד זכרו של סבם המייסד הגדול, להגיע לשלום – או לחלוקה של "אם השמאל ואימנה, ואם-הימין ואשמאילה" (בראשית י"ג, ט'). חזות קשה חוזה אני אם לא יתעשתו הצדדים וישיגו הסדר, שאינו בשמים".