אאא

לכתובה שנחתמת כדת וכדין יש משמעות חוזית והסכמית מחייבת. הכתובה היא מסמך שמעיד על התחייבות שאותה הבעל נוטל על עצמו כלפי האישה עם מעמד הנישואין, ועל כך שהיא יכולה לבוא בדרישות בעת הגירושין. כתוצאה מכך, מי שמתכנן להתגרש חייב להבין את משמעות הכתובה ולבחון אפשרות לתביעת כתובה מול בית הדין הרבני.

לפי המסורת היהודית, המטרה של שטר כתובה היא למנוע מצב שבו הבעל ימהר לגרש את אשתו בלי סיבה מוצדקת. הכתובה למעשה מגנה על נשים יהודיות ומציבה רף גבוה בפני הבעל. הנחת המוצא היא שהבעל יחשוב פעמיים לפני שיגרש את אשתו אם יזכור שעליו לשלם לה סכום כסף נכבד שעליו חתם בנוכחות עדים.

העצה הכי חשוב בהקשר הזה היא להתעקש על סכום גבוה אך סביר ביחס להכנסות הבעל: כך ניתן למנוע אי סבירות קיצונית בתביעת הכתובה, אך מנגד גם להתנגד לסכום סמלי.

מתי מותר להגיש תביעת כתובה?

על אף החשיבות של שטר כתובה במסורת היהודית, רק בנסיבות נדירות יחסית מחויב הבעל לשלם לאישה את מלוא סכום הכתובה. רוב פסקי הדין של בתי הדין הרבניים לא מחייבים את הבעל לשאת בהוצאות, מה גם שבהסכמי גירושין מקובל שהאישה מוותרת על כתובתה בתמורה לגט.

מכאן שרק בחלק מהמקרים בכלל מומלץ לאישה לנסות ולתבוע את כתובתה בבית הדין הרבני. בנוסף, תביעה זו יכולה להיות מוגשת רק לבית הדין הרבני ולא לבית משפט אזרחי.

כמו כן, יש להבחין בין מקרי גירושין לבין פטירת הבעל לא עלינו. הסכום הנקוב בכתובה נועד להבטיח את פרנסת האלמנה וזכות זו אף מעוגנת בסעיף 104 לחוק הירושה. הדבר שחשוב לדעת בהקשר הזה הוא שהאישה לא זכאית לדרוש מבעלה את הכתובה במשך הנישואין, גם אם היא לכאורה חוששת שהיורשים לא ישלמו לה את דמי כתובתה. מצד שני, תביעת כתובה כנגד עזבון הבעל דווקא כן יכולה להיות מוגשת גם בבית הדין הרבני וגם בבית משפט לענייני משפחה.

האישה לא זכאית לדרוש הכתובה במשך הנישואין. אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק
האישה לא זכאית לדרוש הכתובה במשך הנישואין. אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק
הגדלה

מתי דורשים את הכתובה

שטר הכתובה נועד כאמור להגן על זכויות האישה במקרה של גירושין ומכאן נובע הכוח שלו בעת הפרידה. במידה והבעל מגיש תביעת גירושין בקלות ראש ובלי הצדקה שמגובה בהלכה מהמקורות, האישה יכולה וצריכה לתבוע את הכתובה בבית הדין הרבני שבו מתנהל התיק. מומלץ לבדוק את השלכות הפרידה בנוגע לכתובה עוד לפני שפותחים את תיק הגירושין ובמידת הצורך להתייעץ עם אנשי מקצוע.

מסירת הכתובה לבדיקת פגמים או ליקויים תעזור לך לדעת מתי יש טעם לדרוש אותה מבית הדין הרבני שבו מתנהל תיק הגירושין מול הבעל. הבדיקה לא עולה הרבה כסף, אך היא מונעת עוגמת נפש ותסכול. יתרה על כך, יש לקחת בחשבון שהבעל עצמו עלול לנסות להתחמק מחיובו בסכום הכתובה באמצעות טענות לפגמים לכאורה. הדרך לדחות את הטענות היא להציג בדיקה אובייקטיבית של הכתובה וחוות דעת מוסמכת.

הבדיקה מתייחסת למספר נושאים מרכזיים בתוך שטר הכתובה. במהלך הבדיקה בוחנים את מבנה הכתובה, את ההתחייבויות של הבעל ואת הערבויות לביצוע ההתחייבויות יחד עם החתימות. לאחר מכן מנתחים את השפה הארמית שבה כתובה הכתובה ומוודאים את אמינות התאריך והמקום כפי שמצוינים עליה. בהמשך בודקים גם את חובת מזונות האישה כפי שמוגדרים בכתובה, את דמי הכתובה ותוספת הכתובה ואת הנדוניה ותוספת הנדוניה. במידה והבדיקה עולה יפה ואין פגמים בכתובה, אפשר לדרוש אותה מבית הדין הרבני.

מימוש הכתובה

התנהלות נכונה בתקופה הרגישה של פירוק התא המשפחתי יכולה לעזור במימוש שטר הכתובה. קודם כל, ניסיון להגיע לשלום בית עם הבעל מגדיל משמעותית את הסיכויים לקבלת הכתובה. בית הדין צריך להתרשם מכוונות אמיתיות מצד האישה וכתוצאה מכך הוא עשוי לחייב את הבעל בכתובה כתנאי לגירושין.

בנוסף, לא כדאי לעזוב את הבית ללא סיבות מוצדקות. עזיבת הבית עלולה לגרום לאובדן הזכויות לקבל את סכום הכתובה ואת המזונות ואף לשמוט את הקרקע מתחת לטענות האישה. אם לא בטוחים מהן אותו סיבות מוצדקות לעזיבת הבית או אם חלילה אין ברירה, אפשר להתייעץ עם רב ולפנות לגורם מוסמך שמכיר את פסקי הדין של בתי הדין הרבניים.

מקרים שבהם מתגלות אצל הבעל מחלות ובעיות רפואיות שלא היו ידועות טרם הנישואין מעלים גם הם את הסיכוי לקבל את סכום הכתובה. אלו יכולות להיות מומים, בעיות בתפקוד המיני ובעיות נוספות, אך התנאי הוא שהאישה לא ידעה עליהם לפני החתונה. נסיבות כאלה משפרות את הסיכוי של האישה לקבל את כתובתה ואת הפיצוי הכספי שעליו חתם הבעל.