אאא

היה זה בימי הקיץ החמים באחת ממדינות הגולה, יהודי צדיק מארץ ישראל נקלע לאותה המדינה לצורך טיפול רפואי של אחד מבני משפחתו שכלל ניתוח מורכב וארוך, הגעתי לאותו אזור של בית החולים ביום בו היה הניתוח, ושמתי פעמיי על מנת לנסות ולתמוך ולעזור ברגעים הקשים, הגעתי לבית החולים בנין רב קומות ואגפים, והלכתי לכיוון חדר הניתוחים, כל מה שחלפו על פני זה טומאה על גבי טומאה, חשבתי לעצמי בלבי כמה מסכן אותו יהודי איש צדיק ויר"ש אמיתי, שנמצא תקופה ארוכה בבית החולים וכל הזמן מסביבו כזו כמות של טומאה, הגעתי לחדר ההמתנה וכבר מרחוק זיהיתי את אותו הרב עם כל לבושו הרבני, התקדמתי והמחזה שנגלה לעיני היה מדהים, הרב רכון על גבי כסא שלפניו וכותב דפים על גבי דפים, כמה ספרים פתוחים סביבו, וכותב עוד ועוד, עמדתי בצד קרוב לחצי שעה עד שהרב התרומם הביט וראה אותי, חשבתי לעצמי באותם הרגעים איזה מדהים זה, איך הרב הפך רגעים שהיו יכולים להיות בטלה בתוך עמק הטומאה לרגעים של התעלות ועיסוק בתורה ויר"ש, לימים פרסם הרב את הדברים שכתב שם מחוץ לחדר הניתוח בקובץ מיוחד והיה זה ביאור נפלא על תפלת נשמת כל חי.

בפרשת חקת עוסקת התורה באחת המצוות המיוחדות ביותר "פרה אדומה" הרבה דיו נשפך על מצווה זו אופנה וקיומה ומטרתה , הרש"ר הירש פותח את הפרשה ומוריד לנו את פרשת פרה אדומה מתאוריה לחיי המעשה וכך לשונו: מצווה זו נאמרה למשה ולאהרן, ולמדנו מכאן שחשיבות יתרה נודעת לנושא זה, גם ללימוד העיוני של התורה וגם לחינוך המעשי של היחידים לתורה.

נצטט ציטוט קטן להלכה ולמעשה שהרש"ר הירש למד מפרשה זו בסיכום המיוחד שכתב הרב בסוף העניין-  "שמור לך על הטהרה בעיצומה של הטומאה!"  איזה עוצמה של משפט!!!

אחת הדילמות הלא קלות היא איך להתייחס בתוך התא המשפחתי לילד שנטש את הדרך לה ציפו וייחלו ההורים, כמובן שאין בזה תשובה כללית ויש לדון כל מקרה לגופו עם אנשי חינוך ראויים, אך בתוך כל החוסר ודאות ושיחות רבות שמובילות לוויכוחים ולעיתים לניתוק עם הילד ורובם פשוט מיותרים ולא מתנהלים נכון, ניתן להגיע לנקודת סיכום קטנה שעליה לא יהיה ויכוח, וזוהי נקודת האור (טהרה) שתגרום לשלהבת הפנימית להישאר דלוקה גם במצבי חושך (טומאה).

בעבר יעצתי להורים שכאלו לסכם עם בנם שהוא מתחייב להם (מצב זה הוא כבר טוב) וההתחייבות היא בשביל לכבד אותם גריידא,  גם אם הוא יגיע למקומות הכי רחוקים ונידחים כל בוקר לומר מודה אני, או לברך כל יום פעם אחת ברכת שהכל בכוונה פשוטה, או להקפיד על נטילת ידים, וכן על זה הדרך, מבחינת הילד הוא מכבד את ההורים ומבחינת ההורים הם השיגו ושימרו על הגחלת הפנימית שלא תכבה לעולם, ובעזה"י תחזור ותאיר ונתחמם לאורה, וזהו יסוד הטהרה בעיצומה של הטומאה.

ומתוך דברים אלו נבין היטב את הפסוק וזוהי התפילה ליושב במרומים אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני, אותה הרוח של הקדושה אותה שלהבת גם אם היא עכשיו קטנה, שתגדל עוד ועוד ושח"ו לא תקח אותה ממני כי גם בזה צריך סייעתא דשמייא.

הרב אברהם ברודיאנסקי, הוא ראש בית מדרש ברקאי ישיבת ההסדר החרדית חיספין.