אאא

99% ממבני הציבור שהיו זקוקים לחיזוק בפני רעידות אדמה טרם חוזקו. עד היום רק 2.4% מתוך 80,000 מבני מגורים שנבנו לפני 1980, ולכן נחשבים למבנים שדרוש להם חיזוק, חוזקו במסגרת תמ"א 38. בנוסף, בשנת 2015, רק 27% מהרשויות המקומיות, שבהן מתגוררים 54% מתושבי המדינה, הוגדרו כ"מתמודדות" עם מוכנות לחירום. כך עולה ממסמך מדאיג במיוחד שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם לקראת הדיון היום על הערכות הרשויות המקומיות לרעידות אדמה.

שר הפנים אריה דרעי התייחס אף הוא לעניין ואמר כי "יש חשיבות אסטרטגית ברמה הכי בכירה לכך שרשות מקומית תהיה ערוכה לשעת חירום. היום ברור שהחזית היא בעורף. יפלו טילים בכל מקום. אם הרשות המקומית לא תתפקד תהיה קריסה טוטלית. למשרד הפנים יש קטע ישיר – פס"ח – לפנות חללים ולתת סעד למי שנהרס ביתו. יש תוכניות מפורטות. יש חבילות".

"כשנכנסתי לתפקידי בתחילת 2016 היה חוסר גדול. צריך להקים מחסנים, להחליף ציוד שהתיישן. גיליתי שבכל המדינה יש 7-8 רופאים משפטיים בלבד שיכולים לזהות חללים. ביקשתי להכשיר עוד פתולוגים. שלא יהיה מצב כמו בפרו שמשפחה מחכה שבועות לזיהוי נספים", אמר דרעי.

יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם אמר כי מדובר בהשלכת אחריות, "מה שמדאיג אותי זה שאין גורם אחראי אחד, ולכן אין כתובת. אומרים לי שהמשטרה היא הגורם האחראי, אבל מצד שני אם זה גדול עליה, אז השר לביטחון פנים מצהיר שזה אסון לאומי, ואז שר הביטחון מעביר את האחריות מהמשטרה לצה"ל, שיש לו סמכות רק על אירועים מלחמתיים ואין לו סמכות בעניינים אזרחיים. מי מטפל במוכנות? בהכשרה? אומרים לי שזה עובד טוב. מתי זה עבד טוב? בתרגילים? כשמעבירים ניירות מפה לפה? יש פה 7000 מנהלים ובינתיים קורסים בניינים".

אבי נעים, ראש מועצת בית אריה ויו"ר ועדת ביטחון בשלטון המקומי התייחס למוכנות הרשויות למצב של רעידת אדמה או טילים ואמר: "הרשויות המקומיות רחוקות מלהיות מוכנות לתרחיש חירום. בטח לא ל-130,000 טילים מלבנון. קבעו אחריות פלילית לראש הרשות המקומית, אבל בשביל מוכנות צריך תכנון רב שנתי. הקציבו 50 מיליון לחמש שנים לחיזוק מבנים במגזר הערבי, אבל בבני ברק יש 80% פערי מיקלוט. טיל אחד לבני ברק יהיה אסון. פער מובהק במוכנות נובע מאיתנות כלכלית של הרשויות, וזה נורא, כי כולם צריכים לקבל אותו ביטחון אישי. צריך לתת לנו סמכויות ומשאבים".