זה מספר שנים שמתנהל לו מאבק בין ראש עיריית בני ברק חנוך זייברט לבין ישיבת 'שער התלמוד' בעיר, המיועדת לצעירים המקבלים בה יחס אישי וחם, כפי שהם זקוקים לו.
לאחרונה פסק בית המשפט כי בקשתה של עיריית בני ברק לפנות את הישיבה ממקומה צודקת, מאחר והיא יושבת על שטח בן 11 דונם, ועליה לפנותו בתוך יומיים. אך ל"כיכר השבת" נודע, כי ברגע האחרון, לפני זמן קצר, הוציאה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארס 'עיכוב ביצוע' לפסק זה - והישיבה ניצלה, זמנית.
למעשה, אומרים גורמים בישיבה בשיחה ל"כיכר השבת", הפינוי עליו דיבר בית המשפט קמא התייחס רק לשני מבנים בהם משתמשת הישיבה - כפי שסוכם בעבר עם ראשי העירייה, כולל זייברט עצמו - והיא אף הוציאה מיליוני ש"ח כדי לשפצם.
"זייברט כמעט וסימן וי, ו'הצליח' להרוס ישיבה בישראל בגלל גחמותיו האישיות", אומרים כעת בישיבה בשמחה, כשעל פי המידע שבידיהם כבר במוצאי השבת הקרובה היו צפויים הטרקטורים להגיע לכתובת הישיבה ברח' הירקון ולהרוס אותה, אף שהשופט דיבר על פינוי ולא על הרס.
טרם פסקו המפתיע של ביהמ"ש העליון, אליו עתרה הישיבה באמצעות עו"ד שמואל גרוסמן, בני הישיבה ורבניה קיימו היום עצרת תפילה במקום, כשהם מתחננים לקב"ה כי בית גידולם, המקום המהווה עבורם חמצן רוחני ונפשי, יישאר בשלמותו כפי שהוא.
עצרת התפילה והזעקה, היום (באדיבות המצלם)
ל"כיכר השבת" אף נודע, כי מספר רבנים שקלו לקיים בקרוב עצרת תפילה רבתי, בהשתתפות גדולי ישראל, נגד הכוונה "להרוס בזדון את הישיבה הקדושה", כפי שמגדירים זאת ב'שער התלמוד'.
כזכור, כפי שדווח בעבר ב"כיכר השבת", ניסה זייברט מספר פעמים לממש את רצונו בהרס הישיבה, אך תלמידיה מנעו זאת בגופם פעם אחר פעם.
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "המצב כמות שהוא, שבשעתו נתן גורם עירוני (לא ועדת הקצאות ולא מועצת העירייה) לישיבה זו שימוש בזמן מוגבל, אך כאשר הסתיימה התקופה, הנהלת הישיבה סירבה להחזיר את השטח".
"בעקבות זאת, פנתה הנהלת הישיבה לבתי משפט במסגרות שונות, וכל הפניות נדחו במסגרות המשפטיות. כעת, פנתה הישיבה שוב בערעור לביהמ"ש, והעירייה שלחה את תגובתה המשפטית. בכל הפניות לבתיהמ"ש נקבע כי להנהלת הישיבה אין כל זכויות במתחם".
"להנהלת הישיבה גם הוצעו פיתרונות חלופיים שנדחו על ידה. במסגרת החלטות ועדת ההקצאות העירונית, המורכבת מעורכי דין, אדריכלים ורו"ח, נכתב לגבי בקשת הנהלת "שער התלמוד", כי קיים פס"ד חלוט לפינוי העמותה מהמתחם, השולל מן המבקשת כל זכויות במתחם, ואשר קובע כי העמותה עשתה במקרקעין שימוש שלא כדין (השכירה שטחי ציבור לקבלת רווחים באופן פרטי). פסק הדין דוחה גם את יתר טענות העמותה".
