החינוך בראי הפרשה

רישיון הורות // הרב אברהם ברודיאנסקי

בעידן בו תכניות הריאליטי הם עיקר התרבות הנצרכת, והחטטנות בחיי האחר היא לגיטימית ומקובלת, מאבדים האנשים ערכי מוסר בסיסיים וחשובים (פרשת השבוע, יהדות)

(צילום: שאטרסטוק)

בתאריך 13.02.2011 פרסם אחד האתרים המכובדים במדינת ישראל את הכתבה הבאה: סקר: 40% מההורים חושבים שצריך רישיון להורות - הסקר נערך בקרב ציבור ההורים על ידי מכון גיאוקרטוגראפיה לקראת כנס באר שבע לשלום הילד, והשתתפו בו 307 איש, הורים לילדים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל, בתשובה לשאלה "האם לדעתך יש לחייב רישיון להורות לכל מי שרוצה להקים משפחה?", השיבו כמעט 40 אחוזים מהנשאלים בחיוב. בקרב החילונים ניכרת תמיכה יותר גדולה ברעיון, של 45%, לעומת 21% מקרב הדתיים.

הורים שחשים שהם צריכים רישיון הורות, או יותר נכון לאמר: הם חשים שהם מגדלים ילדים בלי רישיון, אינני מצפה מהם להצלחה בחינוך ילדיהם, והתוצאות ניכרות ונראות ברחובות לצערנו.

הרש"ר הירש כהרגלו מלמד אותנו בפרשת השבוע יסוד עצום לחיים- לנו, ולחינוך ילדינו, בספר מדבר פרק כ"ה פסוק ב': אחרי שהסיתו אותם לדבר עבירה הזמינו אותם לזבחי אלהיהן, ולבסוף הביאו אותם לידי כך שישתחוו לפעור אלהיהן, בפולחן של פעור פריצות חושנית איננה פשע, אלא היא התמסרות של כניעה לכת האלים.עכ"ד.

בעל פעור איננו עבודה זרה בלבד, אם היו שואלים אותנו מה יותר חמור חטא העגל או בעל פעור? רובנו היינו משיבים חטא העגל! אבל הרש"ר הירש בסוף הפרשה אומר: בחטא העגל נפלו רק שלשת אלפים, ואף על פי שהיו שם עוד חוטאים נוספים שמתו פתאום הרי נראה שמספר הנופלים כאן היה גדול הרבה יותר (24.000) , פולחן אלילי של פריצות חושנית חמור לאין ערוך מטעות מטפיסית של עבודה זרה גריידא.

העובד עבודה זרה ידוע מה חטאו, הוא כופר בעיקר! אך עבודת בעל פעור שונה ומטרתה ותכליתה מעבר לחטא העבודה זרה, וזה פגיעה בגבולות הצניעות ברמה הכי רדודה ונמוכה שיש, העובד לבעל פעור איננו עובר רק על חטא עבודה זרה אלא חוטא הוא בעוד איסורים רבים של קדושה וטהרה ובעיקר איבוד הצלם האלוקי.

כאשר הגבול מטושטש, והחוש מעורפל, אז המטרה לא ברורה, והדרך לא סלולה קשה לצעוד במשעולי החיים- בעידן בו תכניות הריאליטי הם עיקר התרבות, והחטטנות בחיי האחר היא לגיטימית, מאבדים האנשים ערכי מוסר בסיסיים וחשובים, מעבר לנושאי הרכילות ולשון הרע, מעבר לאיסורי דאורייתא חמורים, נאבדים ומתקהים חושים עדינים וחשובים שהם כלי העבודה לחיים תקינים ובעיקר ערכיים, והחוש המיוחד שמנתב לדרך הנכונה פשוט פגום, אדם שחש בפגימת אותו החוש הייחודי חש חסר אונים אל מול אתגרי החיים ובעיקר החינוכיים.

הורים החשים בצורך לרישיון הורות הם הורים שאיבדו את החוש הטבעי בה אלוקים חנן אותם יחד עם לידת צאצאיהם, בדור שכזה בו אנו חיים דור שפולחן אלילי של פריצות חושנית הוא דבר לגיטימי ומקובל ומגובה חוקית, אין פלא שהורים שכאלו חשים חסרי רישיון, התורה הקדושה תורת חיים נותנת לנו כלים רבים על ידי חכמיה ופרשניה היאך לגדל ולחנך את עצמינו ואת צאצאינו, אך מי שאיבד את מקור המים חיים והולך לראות בשדות זרים ולהיוועץ שם היאך לגדל את יוצ"ח , לא פלא שהוא חש צורך ברישיון הורות, אנו שואגים בתפילה והם מבקשים רישיון.

*הכותב הינו ראש בית מדרש ברקאי – חיספין

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר