אאא

ר' אהרון היה אברך ירא שמים אשר עשה את צעדיו לעבר עולם התורה כאשר חזר בתשובה לאחר סיום שירותו הצבאי. בחירתו של ר' אהרן באורח חיים של אברך המקדיש את חייו לתורה ולהשליך את יהבו על הקב"ה, קוממה עליו את הוריו אחיו ואחיותיו אשר ראו בכך חיי בטלה. הם סירבו לסייע לו מבחינה כלכלית, והוא התגלגל מדירת דחק אחת לדירה אחרת תוך שהוא חי ממלגה זעומה של אברך.

לפני כשנה בתו הבכורה של ר' אהרון קנתה עבור הוריה כרטיס הגרלה של עמותת ישיבת ברכת התורה אשר הפרס הראשון בה היתה דירת ארבע חדרים בשכונת רמת בית שמש ג'. חסד ה' על יראיו ור' אהרן זכה בפרס הראשון. נשמות טובות אמרו לר' אהרן שלא 'יבנה' על הדירה, והוא כלל לא יקבל אותה, אך עורך הדין של הקבלן יצר עמו קשר מספר ימים לאחר הזכייה בדירה והסביר לו שלב אחרי שלב את כל פרטי העסקה, והודיע לו רשמית כי הדירה היא שלו ואף תירשם על שמו בטאבו.

ביום המיועד נכנסה משפחתו ברוכת הילדים של ר' אהרן לדירה החדשה ולאושרו לא היה גבול. אפילו ראש הכולל בו למד נשא דרשה בשבח הנס שאירע, והביא את חיי התורה של ר' אהרן כדוגמא לביטחון בה' אשר אינו עוזב את יראיו. והנה, כשלושה שבועות לאחר הכניסה לדירה קבל ר' אהרן טלפון מתחנת המשטרה בבית שמש ובה התבקש להתייצב לחקירה. באיזה ענין שאל ר' אהרן אך השוטר אמר שהוא יבין הכל בתחנה.

בכניסה לחדרו של החוקר המשטרתי ראה ר' אהרן קבוצת יהודים נשואי פנים יושבת אבלה וחפויות ראש. היו אלו ראשי ישיבת 'ברכת התורה'. הם שוחחו ביניהם באידיש ור' אהרן שנמנה על בני עדות המזרח ולא הבין שפה זאת רק שמע את המילה העברית 'הגרלה' ושוב 'הגרלה'. כשנכנס לחדר אמר לו החוקר כי חשוד בהשתתפות באותה הגרלה בה זכה בדירה משום שמתנהלת חקירה פלילית נגד ראשי הישיבה בגלל ההגרלה. העונש הצפוי לו אם החקירה תוליד כתב אישום, הינו עד שנת מאסר אחת. משום, שעריכת ההגרלה הינה, לכאורה, עבירה פלילית שעונשה שלוש שנות מאסר.

האם המקרה הנ"ל היה או לא היה? אניח את דעתכם ואומר כבר כעת שלא היה. אבל, יכול היה להיות וייתכן שעוד יהיה. ובמה דברים אמורים.

לפני מס. שבועות פנתה אלי עמותה דתית וביקשה שאלווה אותה בהליך של עריכת הגרלה שתכליתה גיוס תרומות. העניין המשפטי בעריכת הגרלה הינו שחוק העונשין, התשל"ז 1977 אוסר על עריכת הגרלות אלא אם ניתן אישור מתאים להגרלה ממש. האוצר. כך למשל, ל-'למפעל הפיס' ול-'מועצה להסדר הימורים בספורט' יש היתר קבוע לקיים הגרלות. לצד ההיתרים הקבועים של הגופים הללו לעריכת הגרלות, ישנו היתר כללי לעריכת הגרלות מזדמנות על ידי חברות מסחריות.

ההיתר מתיר בתנאים מסוימים עריכת הגרלה על ידי חברה מסחרית שתכליתה קידום ושיווק מוצרים של אותה חברה. ההיתר מחייב פניה מוקדמת למנכ"ל משרד האוצר וקבלת היתר ממנו לערוך את ההגרלה.

אם כך, לחברה מסחרית מותר, בתנאים ובמגבלות המצוינות בהיתר. ומה עם עמותה? ההיתר לא אומר דבר בעניין זה. לא אומר כן וגם לא אומר לא. היות והגרלות של עמותות נערכו לאורך השנים כדבר שבשגרה, הרי שהתפתחה 'תורה שבעל פה' אצל הממונה על ההגרלות בלשכת מנכ"ל מש. האוצר שהתירה את עריכתן של הגרלות על ידי עמותות. 'תורה שבעל פה' משום שכאמור לעיל, אין בנמצא כל הנחיה כתובה להתיר הגרלות על ידי עמותות. מצב זה מאפשר, מטבע הדברים שינוי של אותה הנחיה.

ואכן כך קרה.

כשפניתי לפני מספר שבועות למשרד האוצר לקבל את ההיתר עבור אותה עמותה, נעניתי על ידי גברת מצוותו של 'הממונה על ההגרלות' בלשכת מנכ"ל המשרד כי לאור מדיניותו של שר האוצר משה כחלון המבקש לצמצם את עריכת ההגרלות במדינת ישראל, הרי שלא ניתנים יותר היתרים לעמותות לערוך הגרלות. אלא, אם מדובר בהגרלות 'מצילות חיים' כהגדרתה. לדבריה של אותה גברת הרי שלפני זמן מה אף הגיעה אליהם בקשה מבית חולים לערוך הגרלה ואף היא, נדחתה. האם אותה הגרלה של אותו בית חולים אכן נערכה, איני יודע.

כשטענתי בפניה כי די לפתוח עיתונות על מנת לראות שגם עמותות, ואולי דווקא עמותות עורכות הגרלות עם פרסים בעלי ערך רב כגון דירות מגורים, נעניתי כי אותן עמותות פועלות ללא אישור וכי הן צפויות להיענש בשל כך. אני מרשה לעצמי להניח כי אותן עמותות לא צריכות לעצור את נשימתן, וזימונן לחקירה במשטרה בשל עריכת אותן הגרלות לא צפוי להתרחש בזמן הקרוב.

כשהעליתי בפני אותה גברת את הטענה כי מן הראוי לפרסם נוהל כתוב, נעניתי כי ישנה ועדה 'היושבת על המדוכה' בעניין זה. 'ומתי היא צפויה לפרסם את מסקנותיה?' שאלתי. תשובתה היתה כי הועדה מונתה לאחר הקמת הממשלה האחרונה כלומר לפני למעלה משנתיים. ניתן להניח כי אין לצפות שגורם שמונה לפני כשנתיים ועדיין לא גיבש מסקנות ו/או גיבש אך אלו לא תורגמו לנוהל מסודר עד היום, יפרסם אותן דווקא בזמן הקרוב. סביר להניח שהוא דווקא לא מעוניין לפרסם אותן כדי להקשות כמה שיותר על עריכת הגרלות. גם הגרלות שתכליתן גיוס תרומות.

יחד עם זאת, מצב דברים זה בו נשללת מעמותת האפשרות לערוך הגרלות בעוד שחברות מסחריות פועלות ללא הפרעה בתוך תנאי אותו היתר הינו בעייתי ביותר.

ראשית, ההיתר מפלה בין חברה מסחרית שתכליתה השאת רווחיהם של בעלי המניות שבה, לבין עמותה שתכליתה קידום מטרה ציבורית. לעניות דעתי, אם עומדת הבחירה בין הענקת ההיתר שם קידום מטרה כלכלית לבין קידום מטרה ציבורית, הרי שהתשובה ברורה. יש להעניק את ההיתר לעריכת הגרלה דווקא לשם קידום מטרה ציבורית. אם החברה המסחרית קל וחומר שיש להעניק את ההיתר גם לעמותות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

שנית, מצב בו ההחלטה האם להעניק היתר לקיום הגרלה לעמותה או לא תלויה בשיקול דעתו של פקיד ממשלתי ללא כל כללים מנחים, מביאה עמה, כמעט בד בבד, שרירותיות בקבלת ההחלטות. גורם אחד מקבל את ההיתר וגורם שני לא. מצב זה אך מעמיק את האפליה הקיימת בעניין זה בין חברות מסחריות לבין עמותות ומרחיב אותה גם לאפליה בין העמותות השונות.

לכן, טוב יעשה שר האוצר, אם יכנס את פקידיו לשם גיבוש מהיר של מדיניות בעניין זה. נראה כי גיבוש נוהל שכזה לא צריך לארוך יותר ממספר שבועות.

אם לא יעשה כן, הרי שבשלב כלשהו תביא עמותה כזאת או אחרת שמשאביה וזמנה בידה, או שמא עריכת ההגרלה הינו בעל חשיבות עליונה בעבורה, את הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. מעורבותו של בג"ץ צפויה, כמו במקרים לא מעטים, להניע את גלגלי המערכת ולהביא עניין זה לידי הסדרה או פתרון ולו חלקי.

  • האמור במאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא אמור לשמש תחליף לייעוץ/טיפול משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת צעדים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלבנטיות עושה זאת על אחריותו בלבד.