אאא

כרגיל בדיונים הציבוריים בישראל, גם בנושא הויכוח בשבועות האחרונים על "הדתה" במערכת החינוך, איש אינו מדבר לגופו של ענין. כל צד עוסק בהאשמת רעהו, מביא דוגמאות מוקצנות, והפוליטיקאים בוחשים מכל כיוון בניסיון להרוויח משהו מהבלגן.

למה בעצם מתכוונים כשאומרים "הדתה"? יש מערכת חינוך, שעל-פי ההנחה הרווחת בתקשורת אמורה להעניק לילד השכלה כללית וערכים אוניברסאליים בלבד. לתוך המערכת הזאת נכנסים בתהליך זוחל, לטענת המתנגדים, קצת תכנים יהודיים, ארגוני יהדות ורבנים שבאים מידי פעם להרצאה או פעילות, וספרי לימוד המזכירים באהדה את מסורת ישראל.

ברור שזה עדיף מכלום, אך החשש הוא שבניתוח ארוך כזה, עד שהניתוח יצליח, כבר לא יישאר הרבה מהחולההאדמה בוערת מתחת רגלינו. אנחנו מאבדים במהירות הולכת וגדלה את מיטב הנוער הגדל ומתחנך בישראל.

כשהתחלנו את פעילות ארגון 'דורות' לפני שלוש שנים הצגנו נתונים לפיהם אחוזי נישואי התערובת של ישראליים המתגוררים בחו"ל הוא כ65%, לפני כחודשיים התפרסמו בתקשורת נתונים חדשים המדברים על למעלה מ-75%(!)של נישואי תערובת של ישראליים המתגוררים בחו"ל. מדובר בישראלים הנמצאים רק דור אחד בחו"ל, וכבר אחוזי ההתבוללות בתוכם,גבוהים הרבה יותר מאשר בקרב יהודי התפוצות המתגוררים שם דורות רבים.

נער ישראלי ממוצע, העובר את כל שלבי מערכת החינוך הישראלית מהפעוטון ועד למכללה, כולל החינוך הצה"לי, אינו יודע כמעט דבר על מסורת אבותיו וחש מנותק ממנה לחלוטין. בעיניו אין כמעט כל סיבה הגיונית להעדפת נישואין עם יהודיה ולהמשך ההשתייכות לעמו ומורשתו. הקשר שלו לערכי עם ישראל ותורתו ומנהגיו, קלוש בהרבה מהקשר הממוצע של נערים בני גילו בחו"ל, גם כאלו שאינם חיים במסגרת יהודית קהילתית.

השתייכותם של מיליוני יהודים לעם היהודי עומדת בסכנה קרובה וממשית, בתהליך שאינו זוחל, אלא מהיר וברוטאלי ההולך ומתגבר מיום ליום. עם ישראל הגיע לארץ הקודש כדי לחזק את העם היהודי, ומסתבר שהקמנו כאן חממה להתבוללות מואצת בין הגויים. זו לא הדתה של מערכת החינוך, זו התבוללותה של מערכת החינוך.

תהליך של "הדתהלא יספיק כאן, אלא קבלת החלטה. מערכת החינוך חייבת להחליט אחת ולתמיד שכך אי אפשר עוד. היא חייבת להבין שלהזריק למערכת טיפות הרגעה לא יעזרו וצריך לשנות את צורת החינוך מן הקצה אל הקצה;  כדי להפסיק את תהליך ההתבוללות, מוטלת החובה על מערכת החינוך הישראליתלחנך לגאווה יהודית, לחיבור אמיתי ומהנה עם תורת ישראל, השבת והחגים. להכרה עמוקה עם סידור התפילה ופסוקי התהילים, להסברה יומיומית מי אנחנו ולמה אנחנו כאן. זו החלטה שצריכה לבוא מהממשלה והכנסת, בבדיקות עומק, בחקיקה ובשינוי נהלים.

זו אמנם מהפכה מחשבתית ומעשית, אך היא לא בלתי-אפשרית. הנוער בישראל מטבעו רוצה לשמוע ולהבין, לדעת מה הם שורשיו ומי היו אבותיו, להיות גאה בעצמו ובמורשתו. הוא לא אשם שמערכת החינוך לימדה אותו בדיוק להיפךאפשר עדיין להציל את עתידנו מידי עצמנו, צריך לקבל החלטה.

  • הכותב הינו יו"ר קונגרס הרבנים למען השלום - פיקוח נפש, ומרבני מרכז תל אביב