דף יד
א. דיני סמיכת חכמים 1. סמיכה בשלשה, ולא ידעינן מהו המקור לכך. 2. הסמיכה חלה בכך שקוראים לו רבי, ולא סמיכה ממש ביד. 3. סמיכה בשלשה ולא ביחיד, ור"י בן בבא כשסמך חמשה זקנים היו עוד שנים עמו. 4. אף שדנים דיני קנסות בחו"ל, מיהו רק בא"י ניתן לסמוך, ובעינן שאף הנסמך יהא בא"י.
ב. המעשים בסמיכת חכמים 1. מהא דר' יוחנן הצטער לסמוך את ר' שמן, שמעינן שצריך הנסמך להיות ליד הסומך. 2. ר' חנינא ור' אושעיא לא נסמכו, כיון שבאו מבית עלי שהתקלל בכך. 3. ר' זירא בתחילה לא רצה שיסמכוהו, ובסוף הסכים כיון שנמחלים העוונות. 4. כשסמכו את ר' זירא שרו לו שא"צ כחל ושרק וכו'. 5. כשסמכו את ר' אמי ור' אסי שרו כל מן דין סמוכו לנא וכו'.
ג. עריפת עגלה: לר"י בחמשה, לר"ש בשלשה, ולראב"י במלך וכה"ג וכל סנהדרי גדולה. ודרשות הפסוקים 1. זקניך שתים ומוסיפין עוד אחד בכדי שיהא ב"ד נוטה, ולראב"י לרבות סנהדרין כולה. 2. זקני זקניך למעט זקני השוק. 3. שופטיך, להו"א לרבות שנים אליבא דר"י, ולמסקנא למעט סנהדרין קטנה, ולראב"י לרבות מלך וכה"ג. 4. ו' ושופטיך לר"י לרבות עוד שנים, ור"ש לא דריש. 5. ויצאו, הן ולא שלוחן. 6. ומדדו, דצריך למדוד אף בנמצא בעליל שסמוך לעיר.
ד. הדינים בפדיון, בכמה ומנין 1. מע"ש שאין דמיו ידועין כגון פירות שהרקיבו, בשלשה סוחרים ואפילו אחד מהם גוי או בעלים, ובעי מה דין שותפין. 2. פדיון הקדשות לת"ק בשלשה ובעי מנא להו, ולראב"י בעשרה דכתיב עשרה פעמים כהן בפרשת פדיון הקדישות. 3. ערכין המטלטלין בשלשה ישראלים, ולר"י צריך שיהא אחד מהם כהן שנאמר והעריך הכהן, וקשיא לרבנן. 4. שומת קרקעות להקדש תשעה ישראלים וכהן, דכתיבי בפרשה עשרה כהנים והוי מיעוט אחר מיעוט, וקשיא א"כ ניבעי חמשה כהנים וחמשה ישראלים. 5. שומת אדם שהקדיש שווי דמיו, שמין אותו כעבד, שדינו כקרקע דהוקשו עבדים לקרקעות. 6. שיער העומד להגזז, לרשב"ג הוי כגזוז ושומתו בשלשה, ולחכמים הוי כמחובר ושומתו בעשרה. ושונה מהא דענבים העומדות להבצר דפליגי אי חשיבי כקרקע או כמטלטלין, דענבים במחובר כחשי משא"כ שיער דמשביח.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני סמיכת חכמים בכמה וכיצד (4)
ב. המעשים בסמיכת חכמים (5)
ג. שלשת הדיעות בכמה עריפת העגלה, ודרשות הפסוקים שנאמרו בעגלה ערופה (6)
ד. הדינים בפדיון והוצאה מרשות קודש, ומנין (6)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com