אאא

תכנית שמקדם המשרד להגנת הסביבה, תביא לסגירת חופי רחצה רבים והחלפת החול הזהוב לחול שחור וגס שתייבא המדינה מטורקיה. המטרה, לחזק את המצוקים מפני התמוטטות, כך מדווח "ידיעות אחרונות".

החשש הגדול מפני קריסת המצוקים נובע מהשנים הארוכות בהן מתקני תשתית נבנים לאורך חופי הארץ דבר שעוצר את זרימת החול, בנוסף לכך פרויקטים רבים הנבנים לאורך המצוקים ושינויים שנעשו בזרימת המים הם שעל פי מומחים הביאו למצב בו מצוקים רבים לאורך כל קו החוף זקוקים לחיזוק מיידי.

בעבר, החול סופק מעומק הים, אך לאחרונה עלו קריאות שלמעשה אי אפשר לכרות כמויות גדולות של החול בעומק הים, הוחלט לעבור לייבוא חול מחוץ לארץ.

מצרים הייתה הראשונה אליה פנו גורמים ישראלים לצורך ייבוא החול אך שכנים מדרום סירבו לספק את העזרה בין היתר מסיבות פוליטיות ובסופו של דבר ההצעה היחידה שהתאפשרה במכרזים הייתה ייבוא מטורקיה.

ייבוא החול הטורקי כרוך במספר בעיות. הראשונה היא צבעו השחור של החול הטורקי השונה באופן ברור מצבעו המוזהב של החול הזהוב הנדבק לרגלינו בחוף הישראלי. בעיה נוספת שהייתה בחול הטורקי היא הגסות שלו יחסית לחול הישראלי העדין.

בנסיון לחפות על חסרונות אלו עלתה הצעה לפיה את החול המיובא יקברו בעומק האדמה ומעליו יפרסו את החול הישראלי והמוכר, אלא שבדיונים שהתקיימו בנושא בוועדות התכנון ובחוות דעת שהוכנו במשרד להגנת הסביבה נטען שגם אם יקברו אותו בעומק ויניחו מעליו חול "רגיל", בסופו של דבר החול הכהה ייחשף וייסחף עם הגלים לכל עבר. לכך מתווסף גם חשש כי החול המיובא יביא איתו מינים פולשים, בעלי חיים וצמחים, ובהם אצות רעילות.

אך גם אם יימצאו פתרונות שיקטינו או ימנעו את ההשפעה של החול הגס, מתברר כי הפרויקט צפוי להגביל משמעותית את האפשרות שלנו בכלל להגיע לחופים. על פי התוכנית חופה הצפוני של העיר אשקלון יהיה הראשון שייכנס למהלך החיזוק והתמיכה . מדובר בחוף שנמצא בשלבים מתקדמים להפוך לחוף ציבורי מוכרז שרבים קיוו ליהנות ממנו, ותוכנית נוספת בחוף הגן הלאומי באשקלון, שהוא אחד החופים הפופולריים בארץ.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

על פי התכניות, בשל היותו פרויקט תשתיתי מורכב שיצריך הנחת שרוולי חול ענקיים כמערכות חסימה, תיאסר הכניסה לחופים בהם יבוצעו העבודות למשך תקופה ממושכת. החשש הוא שמסביבם ולאורכם של אותם שרוולי חול ענקיים שיונחו בעומק הים, שגם את יציבותם לאורך זמן צריך לבדוק, ייווצרו זרמים ומערבולות שיסכנו את המתרחצים. איש לא יודע לומר בכמה זמן מדובר, אך ההערכה היא שמדובר בשנים, וכתוצאה מכך אי־אפשר יהיה להפוך את החוף הזה לחוף רחצה מוכרז, והרחצה בו תיאסר.

חוות דעת שהתבססה על פי דבריו של המומחה הראשי של רשות הטבע והגנים לצבי ים, יניב לוי, מצביעה גם על איום ממשי על אוכלוסיית הצבים שגם כך נמצאת בסכנת הכחדה. הפיכת החופים שלנו לכהים עלולה להביא לכך שהחום בקינים יעלה וייוולדו יותר צבות מצבים, מה שעלול להביא, להערכת המומחים, לפגיעה קשה באוכלוסיית צבי הים בכל האזור.

התוכנית לגבי החוף הצפוני באשקלון נמצאת בשלבי בחינה אחרונים ואמורה לצאת לפועל כ"ניסוי", כשלאחריה יכנסו למהלך - חוף פלמחים, בת-ים, חופי תל־אביב, הרצליה, נתניה ובית-ינאי ועד לאולגה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "יש יתרון בהבאת חול חיצוני למערכת החופית בישראל. משיקולים אקולוגיים ונופיים הונחתה החברה הממשלתית לכסות את החול הטורקי לאחר שהוזן לחוף הישראלי בשכבה של 50 ס"מ חול ישראלי מקרבת מקום ההזנה. המראה הסופי של החופים יכלול ככל הנראה את שני סוגי החול. המשרד מקווה כי תוצאות הפיילוט יהיו מוצלחות ויאפשרו שימוש בחוף כחוף רחצה, תוך הגנה על המצוק והבטחת שלומם של הרוחצים והשוהים בחוף".