תביעה:

האם אלמנה זכאית לנתח מהרכוש שבעלה ציווה במפורש לאחיו?

המנוח נישל את אשתו מהצוואה אבל היא בכל זאת זכאית לחלק מהרכוש שהותיר אחריו כיוון שהוא רכוש משותף. האלמנה ביקשה לכלול בחלקה גם דירה ומניות בחברה שצוו על ידי המנוח לאחיו. למה זה לא אפשרי? (משפט)

זכאית לחלק מעזבון בעלה? אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל בחלקה תביעה שהגישה אלמנה בטענה שהיא זכאית לחלק מעזבון בעלה המנוח מכוח הלכת השיתוף בין בני זוג, אף שנושלה מצוואתו.השופט שמואל בר יוסף קבע כי התובעת תקבל את חלקה, אבל לא מהנכסים שדרשה.

בעל ואב לשלושה ערך צוואה ב-2011, בה הוריש את כלל נכסיו לילדיו בחלקים שווים למעט מניות שהיו לו בחברה, אותן חילק בין הילדים (75%) ובין אחיו (25%). האח קיבל בנוסף זכויות בחלקו של המנוח בבית שהיה בבעלותם המשותפת, ולאישתו - המנוח לא הוריש דבר.

לאחר שנפטר, האישה תבעה חלק מהרכוש שהותיר אחריו בטענה כי זהו רכוש משותף לפי חוק יחסי ממון.

היורשים כולם הסכימו לכך שהיא זכאית לחלק מרכוש אבל גיסה (אחי המנוח) עמד על כך שחלקה לא צריך להיגזר מחלקו, ובמילים אחרות – שהאישה לא זכאית לקבל את חלקה ברכוש המשותף מהמניות או מהדירה שהמנוח הוריש לו – ורק לו – במפורש.

הוא טען כי חלקה של גיסתו נחשב לחוב של העיזבון וכיסוי חוב כזה לפי חוק הירושה צריך להתבצע באמצעות נכסים שלא הוענקו באופן ספציפי ליורש מסוים, כדי שלא לפגוע ברצון המצווה. לפיכך, יש לפרוע את החוב כלפי גיסתו מהנכסים הכלליים שירשו הילדים.

אולם האישה טענה כי יש לה זכויות גם בחברה וגם בבית שצווה לגיסה, וילדיה הצהירו שהם תומכים באמם ועומדים לצדה.

יש להבין שלילדים היה כאן אינטרס שכן הוצאת הנתח של האח ממסת העיזבון הייתה משאירה אותם עם ירושה מצומצמת יותר, אם בכלל.

עו"ד אלינור ליבוביץ. באדיבות המצלם

כמו נושה של העיזבון

וזה מה שקרה בפועל. השופט בר יוסף אישר שהאישה זכאית לחלקה ברכוש המשותף אולם לא לחלק פיזי ברכוש כזה או אחר אלא לשווי חלקה ברכוש המשותף, כאשר תפקידם של היורשים הוא להחליט ביחד מאילו נכסים ייפרעו כלפיה את החוב.

עם זאת, השופט קיבל את טענת האח כי הרכוש שצווה לו באופן מפורש לא צריך להיכלל בין הנכסים, וזאת לנוכח דבריו המפורשים של המנוח כי אחיו צריך לקבל את הרכוש הזה ו"לעשות בו כבשלו וכרצונו".

השופט הסביר כי הרציונל העומד מאחורי חוק הירושה הוא קיום דברי המת, ובמקרה הנוכחי, לשון הצוואה לא מותירה ספק כי המנוח רצה שחובותיו לא ייפרעו מהנכסים שהוריש במפורש לאחיו.

לפיכך, השופט קבע כי אמנם חלקה של האישה נחשב לחוב שיש לפרוע מהעיזבון, אך לא ניתן לפרוע אותו מנכסים שצוו במפורש ליורש ספציפי, כל עוד ישנם נכסים נוספים מהם ניתן להיפרע.

על כן, נקבע כי אם יימצא שהנכסים שירשו הילדים מספיקים לפירעון החוב כלפי האלמנה – לא ניתן יהיה לגעת בנכסים שירש גיסה (האח).

לסיום השופט הותיר הוראות לאיזון המשאבים בין האלמנה לעיזבון המנוח לצורך חישוב חלקה.

  • שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עו"ד אלינור ליבוביץ עוסקת ב- דיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר