רותי ד. אמא לדני בן עשרה חודשים
"אני ממש מאמינה שאם אהיה קשובה לאינטואיציה שלי, התינוק שלי ואנחנו ההורים נצא נשכרים. גיליתי את זה בפעם הראשונה כשיצאנו מבית החולים, כמו כל ההורים הטריים הלבשנו אותו במיטב הבגדים, שכבה ועוד שכבה והוא לא היה רגוע. מה שניסינו לא עזר. האכלנו אותו, ניסינו להניח אותו על הגב, על הבטן, על הצד, בעגלה, אולי על הידיים? כלום.
אגלי זיעה ביצבצו על המצח שלי... פתאום הבנתי, שבוודאי הוא כמו המשפחה שלי, אצלינו לכולם חם. לתינוקות יש טמפרטורה אחרת משלנו. נכון, הוא קטן, אך אין סיבה אמיתית להלביש אותו בחום של תמוז, כאילו גשמי חשוון זה עתה הגיעו. האמנתי בעצמי ובתחושות הבטן שלי. הורדנו שכבה אחת, והוא נרגע".
תהילה כ. אמא ל-7 והקטנה שבהם, נעמי, בת חצי שנה
"הקשר שלי עם האינטואיציה האימהית שלי כבר ותיק ועדיין, בכל פעם אני מתרגשת לגלות את ה'מידע הפנימי' שנמצא בי.
בשבת האחרונה הרגשתי שמשהו לא בסדר עם הקטנה, לא הצלחתי לשים את האצבע. לא היה לה חום ולא בכתה יותר מדי ( דווקא זה עורר בי דאגה) ולא הייתה חייכנית כתמיד. חשבתי לרגע שאני אולי מדמיינת, אך הרגשתי שאני צריכה לוודא. עליתי לקומה השניה, בה גר שכן וחבר שלנו, רופא ילדים. סיפרתי לו על התחושות שלי שמשהו לא בסדר עם נעמי ולאחר בדיקה קצרה הוא פשוט אושש את תחושותי והפנה אותי לקבל טיפול רפואי. לקחנו את הקטנה לבית החולים שם הבינו מיד שהיא מיובשת. מיד חוברה לנוזלים ועד מוצאי שבת היא כבר היתה מאוששת ושמחה".
דינה. ו. אמא לתאומים, יוני ותמר בני שלושה חודשים
כבר בגיל חודש, יוני . היה באי שקט והחל לבכות, תמיד בשעה קבועה, תמיד זה החל בסביבות חמש אחה"צ. הבכי נמשך ונמשך ונמשך.סביבי רחשו השאלות, אולי יש לו חום? אולי הוא רעב? אולי הרעש מפריע לו? אבל ידעתי שזה לא זה. הרגשתי שאני צריכה להמשיך ולהתייעץ ולשאול ולחקור ומיד כששמעתי מחברה טובה על בנה שסבל מגזים, הבנתי שזה זה. לא היה לי ספק. סוף סוף משהו בי נרגע, כי ידעתי שמצאתי את הבעיה. לאחר שהבנתי את הבעיה, לקח לי מעט מאוד זמן למצוא את הפתרונות המתאימים ואת הדברים שמקלים ומרגיעים. זה סיפור האינטואיציה שלי.
ואם יש לכן שאלות, במטרה ישמחו לסייע במרכז לייעוץ תזונתי של מטרנה: 1800-32-33-33 שיחת חינם. שעות הפעילות: ימים א-ה 8:00-20:00, יום ו וערבי חג 8:00-12:00