אאא

בימים האחרונים, מאז הודיעה חברת 'טרה' על מעבר מהכשרות של בד"צ 'אגודת ישראל' לכשרות של בד"צ 'העדה החרדית', פורסמו מטעם 'אגודת ישראל' הודעות שונות כי הכשרות הוסרה בשל בעיות שנתגלו.

הבוקר (רביעי) נראה כי המאבק מחריף באמצעות פרסום מאמר מערכת חריף בעיתון 'המבשר' נגד 'העדה החרדית' על שנתנה כשרות ל'טרה', שנהנתה מכשרות 'אגודת ישראל' עשרות שנים.

יצוין כי בעמוד שליד מאמר המערכת נגד הכשרות החדשה, מתפרסמת מודעה גדולה המבשרת על המעבר של 'טרה' לכשרות 'העדה החרדית'.

תחת הכותרת: "הכשרות כקרדום לחפור בו?!", נכתב במאמר המערכת על הצורך בתעודת כשרות שתעיד כי המזון כשר למהדרין תוך ציון העובדה ש"היתה זו משימת קודש ומלאכה שיש עמה שליחות עליונה. על חומותיה של התעשיה הופקדו שומרים, שעשו הכל מתוך תחושת אחריות ציבורית כוללת".

"גישה זו – כך אפשר להסיק לאחר מהלך תמוה שנעשה לאחרונה בשדה הכשרות – העלתה אבק והיא זכורה כנוסטלגיה העולה מתוך מסמכים ותמונות", מאשימים ב'המבשר'. "אם בעבר היתה ההשגחה בתחושת אחריות, כשבעל המפעל נושא בהוצאות המינימליות של הנסיעות ושאר ההוצאות הכרוכות בכך, הרי שהיום יש גופי כשרות שההשגחה הפכה עבורם כקרדום לחפור בה כורי זהב".

'המבשר' מוסיף ותוקף: "תמו הימים בהם בעל המפעל מתחנן לפני מערכת הכשרות: אנא, בואו ובדקו את יבולי, סורו נא כדי לבשר לכולם כי תוצרתי כשרה. היום יש והמערכת היא זו הפונה אל המפעל, מבקשת ומפצירה במפעל כי עז חשקה לתת לה שירותי השגחה. לעתים היא חורגת אף מגבול הבקשה ועוברת לאזור אחר".

"הכשרות, כבכל תחום בחיים התורנים וההלכתיים, רבות בה השיטות והגוונים בין יראי ה' ודורשי ההלכה. גם בתוך מחנה היראים ישנם ציבורים שונים לצד כשרויות שונות. לכל חוג הסיבות והנסיבות מדוע הוא מעדיף כשרות זו או רעותה. עולם מתוקן וראוי נותן את המרחב לציבור, כשלפניו עומדים חברות מזון מובילות עם כשרויות שונות, והבוחר יבחר. ההוגנות נותנת שאין זכות לגוף יחיד להשליט את עצמו על כל שוק המזון הכשר", נכתב ברמז עבה במיוחד על 'העדה החרדית'.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

'המבשר' מוסיף ומבאר כי כוונתו כמובן ל'טרה' וכותב כי "אין מלים להביע את הסלידה ממערכת כשרות המפעילה מערך לחצים כדי להעביר אליה חברת מזון ותיקה שהיתה סמוכה על שלחן השגחה אחר במשך 60 שנים".

"נוכל לדון לכף זכות ריצה של מערכת כשרות אחר מתן כשרות למוצר הנדרש לבני קהילה שעבורה מחוייבת אותה מערכת כשרות. אבל היושר הבריא שולל את הגישה האומרת 'כולה שלי'. כשמערכת כשרות מסויימת מפקחת על מוצר בהכשר רבניה, מהו ההגיון של התערבות גוף זר לכתחילה בדבר שאינו שלו. התיתכן נטילת מוצר שיש עליו הכשר של כשרות מסויימת זה עידן ועידנים ולגוררו לצורך מתן כשרות חדשה למוצרים, שלמערכת הכשרות זו יש את אותם מוצרים במפעל אחר המצוי תחת השגחתה מכבר. לא זו אף זו, אלא שלשם כך אף משנים את סדרי הפיקוח שהיו מתהדרים בהם", תוהים ב'המבשר', ברומזם כי 'העדה' כבר נותנת כשרות ל'תנובה'.

'המבשר' אף מאיימים כי מערכת היחסים שלהם עם 'העדה' הוכתמה במהלך האחרון וכותבים כי "למערכת 'המבשר', שעל קוראיו ומנוייו נמנים טובי בני היישוב הישן, כמו לסיעת 'שלומי אמונים' של אגודת ישראל, לראשיה ולפרנסיה, ישנה מערכת קשרים מעולה ומועילה עם העדה החרדית וראשיה. אף שהם צועדים בשיטתם שלהם, כרבותיהם מורי דרכם זי"ע ולהבלחט"א, ובתנועת אגודת ישראל נוהגים לאור כקש"ת מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות זי"ע ולהבלחט"א – לא נגע הדבר ביחסים ובקשרים לדברים שעמדו מדי פעם על הפרק, הן באופן כללי וציבורי והן באופן אישי ופרטי. הסיוע שמושיטים אנשי אגודת ישראל אינו על מנת לקבל פרס. ומשכך תמוה מדוע ראו לנכון להכתים מערכת יחסים הוגנת זו".

בסיום המאמר הם כותבים כי "המהלך התמוה והמופרך שהתחולל כאן מסיר את העטיפה הענוגה ומגלה את האמת הכואבת והדוקרת. יש כאן עסק-כשרות במעטה של השגחה. ביזנס לשם ביזנס, ללא שליחות או מטרת קודש. לשם כך אף מועסקים יח"צנים שתפקידם להאדיר את העסק, בדיוק כמו כל עסק אחר בחיי המסחר. וכדי בזיון וחרפה. על היהדות הנאמנה לשלול את ההתנהלות הזו, ועוד טרם נגענו בנימה ההלכתית של עני המהפך בחררה, שהיא עצמה מהווה אות קלון למי שידיו עסקניות היו במהלך זה. יש לקוות כי הטוהר והכנות יקחו את מקום העוול והתככים, איש על מקומו ישוב בשלום, באהבה ואחוה, שלום ורעות, לחן ולכבוד".