אאא

פרק שלישי- זה בורר

דף כג

א.    מחלוקות ר"מ וחכמים בדיינים ועדים 1. כל בעל דין בורר לו אחד, לר"מ שני בעלי הדין בוררים עוד אחד, ולחכמים שני הדיינים. 2. לר"מ כ"א פוסל את דיינו של השני, ומוקמינן בערכאות שבסוריא, ולחכמים יכול לפסול רק אם מביא ראיה שהם קרובים או פסולים ולא בכשרים. 3. וכן פליגי לגבי לפסול את העדים. 4. דף כד. אמר נאמן עלי אבא או אביך או שלשה רועי בקר, לר"מ יכול לחזור בו ולחכמים לא. 5. היה חייב שבועה לחבירו ואמר לבעל דינו שהוא ישבע, לר"מ יכול לחזור בו ולחכמים לא.

ב.    ביאור זה בורר לו אחד 1. המחלוקת, להו"א כ"א בורר לו בית דין ואם פסלו אותם נחלקו מי בורר ב"ד אחר, ולמסקנא כ"א בורר לו דיין אחד והמחלוקת מי בורר את הדיין השלישי. 2. מחלוקת ר"מ וחכמים מי בורר את הדיין השלישי, להו"א האם צריך את דעת הדיינים כשמביאים את הדיין השלישי. ולמסקנא לכו"ע צריך, ופליגי האם סגי בדעת הדיינים כמנהג נקיי הדעת שבירושלים, או שצריך גם את דעת בעלי הדינים. 3. להו"א דאמרינן שיכול הלווה לעכב על הב"ד שהביא המלוה, איירי בערכאות שבסוריא, או כשלא מטריח את המלוה לילך לב"ד רחוק.

ג.     ר"מ דקאמר שבעל הדין פוסל את דיינו של חבירו, אמרינן דאיירי בערכאות שבסוריא, או שהעדים פסולים ופוסל גם את הדיינים מכח זה. ומקשינן למ"ד בערכאות 1. מדברי רבנן דאמרי שא"א לפסול דיינים מומחין משמע דאיירי במומחין, ודחי דקאמר שאם הם כשרים נעשו כמומחין מפי ב"ד. 2. אמרו לר"מ דא"א לפסול דיין המומחה לרבים, ודחי אימא דיין שהמחוהו רבים עליהם. 3. וכן מייתי ראיה מברייתא דר"מ בעי ב"ד המומחה לרבים. 4. מקשינן דלר"מ יכול הבעל דין לפסול עדים והרי עדים הם כמומחין, ומוקמינן מהו האופן דלר"מ יכול לפסול עדים כדלקמן.

ד.    קשיא כיצד לר"מ הבעל דין יכול לפסול את העדים, ומתרצינן 1. לריש לקיש ר"מ איירי בעד אחד שקבלוהו עליו כשנים, ויכול לחזור בו כמו דשרי גבי נאמן עלי אבא וקמ"ל אף אחד דבעלמא לא חזי, ודחינן דעדיו דווקא כמו דברישא דיינו דווקא. 2. בבא הוא עם אחר לפסול את העדים, ודחי דלא נאמן להעיד לא בגזלנות ואף לא בפגם משפחה משום שנוגע בדבר. 3. לרם דימי איירי שיש שתי כיתי עדים ובא לפסול אחת מהכתות, ופליגי האם צריך לברר או לא. 4. לרבין בדיינים פסולים ומכח זה בא לפסול גם את העדים, ואיירי שיש כת אחרת, דאל"כ לכו"ע אינו יכול לפסול.

ה.    לרב דימי המחלוקת בשני כיתי עדים, דלר"מ צריך לברר להכי פוסל עדיו, ולרבנן א"צ לברר. ומייתינן 1. נמצאת אח"כ כת שניה פסולה, אמרינן כבר העידו עדים הראשונים. 2. המחלוקת גבי הבא לידון בשטר ובחזקה, דלרבי צריך לברר ולהביא שטרו ולרשב"ג א"צ לברר וסגי בחזקה. ואמרינן דרבנן אתו אף כרבי, משום דהתם חזקתו נובעת מכח השטר, משא"כ הכא דאמר שיש לו שני כיתי עדים. 3. בין לרב דימי ובין לרבין פליגי ר"מ ורבנן בצריך לברר, ואיכא בינייהו דאמוראי האם לר"מ ניתן לפסול את העדים ע"י מיגו משום שהדיינים פסולים, או דפסלינן את אחת הכתות דווקא ע"י עדות של הבעל דין עם אחר.

 

שאלות לחזרה ושינון

א. מחלוקות רבי מאיר וחכמים בדיני הדיינים והעדים (5)

ב. הביאור מהו זה בורר לו אחד (3)

ג. לר"מ דכל אחד פוסל את דיינו של השני, באיזה מקרה מדובר, והקושיות על המ"ד דלא איירי בדיינים מומחין (4)

ד. מקשינן כיצד ר"מ מתיר לבעל הדין לפסול את העדים שמביא בעל דינו, ומתרצינן (4)

ה. המקרים לאוקימתות דפליגי בצריך לברר, ובמאי פליגי (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com