אאא

דף כט

א.  מהלך אמירת העדויות ופסיקת הדין 1. מאיימין על העדים, להו"א האיום בעצירת גשמים או מיתת דֶבר, ולמסקנא אמרי להו שעדי שקר אאוגרייהו זילי. 2. שואלים את הגדול שבעדים את פרטי העדות, וצריך שיעיד שהנתבע אמר להם אתם עדי. 3. שואלים את העד השני, ורואים אם דבריהם מכוונים. 4. פוסקים את הדין לפי רוב הדיינים. 5. בגמר הדיון מכניסים אותן, וגדול הדיינים אומר מי זכאי ומי חייב. 6. אסור לדיין לומר שהוא זיכה וחביריו חייבו, שנאמר לא תלך רכיל בעמך, וכן נאמר הולך רכיל מגלה סוד.

ב.  לרב יהודה צריך שיאמר אתם עדי, והמקרים 1. הודה שחייב מנה ואח"כ אמר משטה אני בך, פטור. 2. וכן בהכמין לו עדים מאחורי הגדר והודה לו. 3. אם אמר להד"מ, לאביי הוחזק כפרן, ולרבא כשר דמכיון דלא רמי עליה לאו אדעתיה. 4. וכן בהכמנת עדים בכילתא שסביבות המיטה ובבית הקברות. 5. ההוא שאמרו עליו שיש עליו קב מלא שטרות ואמר שהוא חייב רק לפלוני ופלוני, פטור מלשלם להם מכיון שאדם עשוי שלא להשביע את עצמו. 6. עשיר שאמרו עליו עכברא דשכיב אדינרי ואמר בשעת פטירת שהוא חייב מעות לפלוני ופלוני, נחלקו האם חייב או לא, ופלוגתייהו אם אדם עשוי שלא להשביע את בניו.

ג.   דיני טענינן 1. בדיני ממונות לא טענינן, כגון משטה אני בך. 2. בדיני נפשות, טענינן זכותא. 3. אין טוענין למסית לע"ז, שנאמר לא תחמול ולא תכסה, וכן ילפינן מנחש הקדמוני שלא טענו לו דברי הרב ודברי התלמיד.

ד.   מנין שכל המוסיף גורע 1. מהוספת חוה לנחש ולא תגעו בו הגיעה לאכילה. 2. אמתים וחצי ארכו ולא מאתים. 3. עשתי עשרה יריעות ולא שתי עשרה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ה.  דיני כתיבה ע"פ הודאה ושטר אודיתא 1. הודה בפני שנים וקנו מידו, כותבין. 2. הודה בפני שלשה ולא קנו, לרב כותבין ולרב אסי אין כותבין, ואף רב חש להא. 3. אודיתא שנעשתה בפני שלושה וללא קנין, פליגי מתי כותבים. האם סגי שהוא כנסם, או עד שיאמר הוו עלי דייני, או בעינן שינהגו כדרך הדיינים בקביעת מקום ושליחת הזמנה. 4. הודאת מטלטלין שהודה שאינם שלו, כותבים רק אם קנו מידו. 5. הודה בקרקעות ולא קנו, פליגי אי כותבין, ולהלכה כותבין. 6. הודה בפני שנים על מטלטלין ונמצאים בעין ולא קנו, פליגי אם קנו או לא כיון דמחסרי גוביינא. 7. שטר אודיתא שלא נכתב בה שהמודה אמר לנו כתבו וחתמו והבו ליה מכשרינן, כדר"ל דחזקה שהעדים לא חותמין על שטר אא"כ נעשה כדינו. 8. שטר אודיתא שנכתב בלשון דיינים והיו חתומים עליו שנים, חיישינן לב"ד טועין של שנים, אא"כ מוזכר שנעשה בצווי גדול כגון רב אשי. 

שאלות לחזרה ושינון

א. מהלך אמירת העדויות ופסיקת הדין (6)

ב. לרב יהודה צריך שיאמר אתם עדי, והמקרים (6)

ג. דיני טענינן (3)

ד. מנין שכל המוסיף גורע (3)

ה. דיני כתיבה על פי הודאת בעל הדין, ושטר אודיתא (8)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com