אאא

דף לא

א.  עדות המכחשת זו את זו בדיני ממונות 1. כשהעדים חלוקים אם היה המנה שחור או לבן פליגי אי מצטרפין או לא, להו"א נחלקו אי הלכתא כריב"ק, ולמסקנא פליגי אי אמרינן יש בכלל מאתים מנה כשיטת ב"ה אליבא דרשב"א. 2. עדים החולקים האם הודה שחייב חבית של יין או שמן מצטרפים לחייבו דמי חבית יין, איירי שהעידו שהודה על דמי חבית. 3. עדים שנחלקו האם ההלואה התרחשה בדיוטא העליונה או תחתונה, רבי צירף עדותן.

ב.  נאמנות בהבאת ראיות 1. כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין, ואם אמרו לנתבע שיביא את ראיותיו תוך שלושים יום ולא הביא, רבנן פסלי ורשב"ג מכשיר, והלכתא כרשב"ג. 2. אמר שאין לו ראיה או עדים ואח"כ הביא, רבנן פסלי ורשב"ג מכשיר, ובהא לית הלכתא כרשב"ג, משא"כ בשאר הש"ס. 3. ראה שמתחייב ואמר קרבו פלוני ופלוני והעידוני, אינו כלום. 4. ההוא ינוקא שיצא חייב ובכה והביאו ראיות אף רבנן מודו דכשר, כיון דינוקא לא ידע במילי דאבוה. 5. אשה שהיתה שָליש ואמרה שיודעת שהשטר פרוע, לל"ק נאמנת אף למ"ד אין אותיות נקנות במסירה במגו דאי בעיא שרפתו, ולל"ב לא נאמנת דליכא מיגו דשריפה מכיון שהוחזק בב"ד, אך נדחה דאמרינן דכל שליש נאמן. 6. לכו"ע מקבלינן עדים שבאו מחו"ל, או שהיתה חבילת שטרותיו של אביו מופקדת ביד אחד.

ג.   הליכה לדון במקום רחוק 1. כשנחלקים בעלי הדין היכן לדון, לר"י כופין לילך למקום הועד, ולר"א דן בעירו ואם הוצרכו כותבין ושואלין. 2. היבמה הולכת אחר היבם להתירה אף לב"ד קטן יותר, שנאמר זקני עירו. 3. הלוה הולך אחר המלוה, משום דעבד לוה לאיש מלוה.

ד.   מה שלחו דייני טבריא למר עוקבא לבבל 1. עוקבן הבבלי קבל בפנינו ואמרו לו שישלח אותו אליהם לטבריא, וקשיא א"כ על מי מוטל לדונו. 2. שלחו שידון אותו בבבל, ואם לא יציית שלחוהו לטבריא. 3. הוי דיני קנסות שדנים רק בא"י, ושלחו לו כך כדי לחלוק לו כבוד.

הדרן עלך פרק שלישי דסנהדרין! 

שאלות לחזרה ושינון

א. המקרים בעדות מוכחשת (3)

ב. נאמנות בהבאת ראיות במשנה ובגמרא (6)

ג. הליכה לדון במקום רחוק (3)

ד. מהו המקרה ששלחו דייני טבריא למר עוקבא לבבל (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com